אהבה לפני החתונה

שלום וברכה

אני חושב שהתבגרנו.
התבגרנו, משמע אנו מבינים כי אין תשובה אחת שהיא נכונה לכולם. "סיפור העל" של אהבה לפני נישואין לא היה אף פעם בנמצא, אולם אנחנו התנהגנו כאילו הוא קיים. ישנם זוגות שהנושא נבנה אצלם אט אט; ישנם זוגות שמתחתנים בלי אהבה גדולה והיא מתפתחת עם הזמן; ישנם זוגות שמתחתנים בלי אהבה גדולה והחתונה מתפוצצת, לאחר מעט שנים או הרבה שנים, או שהיא שורדת "בגלל הילדים" אולם כולם אומללים; ישנם זוגות שהתחתנו לאור האהבה הגדולה, אולם היא לא שרדה, ולהפך. בעבר כתבתי על כך בהקשרים רבים על אהבת יעקב ורחל ואהבת יעקב ולאה, ראה http://www.ypt.co.il/show.asp?id=20339; http://www.ypt.co.il/show.asp?id=19186; http://www.ypt.co.il/show.asp?id=31464; http://www.ypt.co.il/ask_show.asp?id=178939.
מאמר גדול על הנושא הופיע בספר "כתנות אור".


על כן, נכון יהיה לעשות שני דברים: ראשית, לנסות לברר עם עצמך מי אתה. האם אתה מעריך כי עולמך מחייב אהבה גדולה קודם לכן, ולא זו בלבד אלא שיש בידך גם את הכוח להתמודד עם שאלות העתיד ועם האפשרות שאהבה זו לא תתמיד באותה עוצמה לאורך החיים, או שאתה חי במינון אחר של דברים, ואתה יודע את סוד העבודה, ההשקעה, העמל וכדו'. הכל בניסוחים פחות חותכים ופחות מוחלטים, ויותר בהערכה ענוותנית וצנועה של עצמך.
שנית, גם במצבים של ספק מי אנחנו – יש לנסות לעבוד לפי כללי ההלכה בפתרון ספיקות, והוא הקביעה מיהו ה"מוחזק". לאמור: אם אנו לא יודעים את דרכנו, אנו שואלים מהי נקודת ההנחה הסבירה ביותר. כאמור לעיל – היא לא מוחלטת ולא קבועה, אלא זהירה. נראה לי כי נקודת ההנחה במצבי ספק היא שביסודו של דבר יש צורך בקשר אהבתי בסיסי, ויש צורך בהכרה עמוקה שהקשר הזה יזדקק לטיפוח גדול והרבה עבודה בהמשך. לאמור: ללא קשר נפשי בסיסי והימשכות הדדית לא נכנסים לחיי נישואין, אולם גם הציפייה כאילו הכל יהיה קיים לפני הנישואין, או מה שחמור יותר – הציפייה כי אם האהבה בוערת לפני הנישואין כך יהיה גם בהמשך – אינה נכונה כנקודת מוצא לחיים. ועל כן, אם אכן נמצא קשר זה, ואין אנו יודעים טוב מספיק מי אנחנו, אולם אנו מבינים היטב כי לפנינו שנים של עמל ובניית זוגיות – אין לנו אלא לבנות על כך ולפתוח במסע הגדול של הנישואין.


כל טוב והרבה שמחות