שאלה
שלום לכב' הרב
שמעתי באיזה מקום שבזמן המשנה והגמרא, היו מתפללים ערבית מבעוד יום.
1. האם זה נכון וגם הרב מכיר זאת?
2. מדוע נהגו להתפלל אז כך? מפני שאור הנרות לא היה מספיק לתפילה?
3. האם ידוע מתי המנהג התהפך והחלו להתפלל ערבית בצאת הכוכבים?
תודה!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום רב,
'מבעוד יום' = מפלג המנחה - שעה ורבע לפני סוף היום, ולא קודם.
תפילת ערבית מבעוד יום, מפלג המנחה, זו שיטת רבי יהודה בגמרא (מתוך פניני הלכה): "זמן תפילת ערבית נתקן כנגד העלאת איברים ופדרים של קרבן התמיד על המזבח. נחלקו בדבר חכמים ורבי יהודה. לחכמים זמן מנחה עד הלילה, ומצאת הכוכבים הוא זמן ערבית. ולרבי יהודה זמן מנחה מסתיים בפלג המנחה, שהוא שעה ורבע לפני סוף היום, ומיד אחריו מתחיל זמן תפילת ערבית.
לכן גם כיום יכול אדם להתפלל ערבית מבעוד יום (המשך פניני הלכה): "למעשה, רשאי אדם לבחור לנהוג כחכמים או כרבי יהודה, ובתנאי שיאחז במנהג אחד. שאם ינהג כרבי יהודה, אזי יקפיד שלא יתפלל מנחה אחר פלג המנחה. ואם ינהג כחכמים, אזי יקפיד להתפלל ערבית אחר צאת הכוכבים. אבל אסור להתפלל מנחה אחר פלג המנחה כדעת חכמים, וערבית לפני צאת הכוכבים כדעת רבי יהודה. אף שלדעת רבי יהודה זמן תפילת ערבית וברכות קריאת שמע מתחיל מפלג המנחה, מכל מקום זמן קריאת שמע מצאת הכוכבים. לפיכך צריך המתפלל לפני צאת הכוכבים לחזור ולקרוא את שלוש פרשיות שמע אחר צאת הכוכבים".