שאלה
שלום כבוד הרב,
ידוע שהעולם הפנימי של האדם משפיע על העולם החיצוני.
כשאנו מתפללים בסדר "כל דור ודור באין עלינו לקלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם"
אנחנו יוצרים אמונה פנימית שתמיד תוקפים אותנו ותמיד יש מי שירצה לקלותנו.
למה הדבר דומה ? לאדם שבטוח שכולם מנסים להזיקו ולא רק שהוא רואה רק זאת הוא יוצר דינמיקה כזו.
מין הראוי שנבחן את האהבת הבורא לא בתפילה שהיו מלחמות שהוא יצילנו. אלה בתפילה לשלום ושפע.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אני מאושר לקבל את השאלה \ הערה שלך.
בשנות הגלות הארוכות, עברנו סבל ללא הפוגה. לכן שאלה כמו שלך לא הייתה בכלל נשאלת.
עצם השאלה שאתה שואל משקפת מציאות חדשה. מתוך הגשמת החלום: 'להיות עם חופשי בארצנו' - מתחזקת הצפייה המוצדקת לשלום ושפע.
ככל שנוסיף להיות חופשיים בארצנו מכל השפעה זרה, חומרית ורוחנית, ככה תגבר בנו השאיפה לגודל, מתוך כך גם בתפילה נבקש דברים יותר גדולים כפי שאתה מציין בצדק.