שאלה
שלום כבוד הרב.
עברנו (זוג צעיר) תאונת דרכים קשה
בבוקר ערב חג ראש השנה (יום ראשון).
וניצלנו בנס משמיים..
רצינו לדעת מה זה אומר שזה קרה ממש בסמוך לחג, האם יש משהו שאנחנו יכולים לתקן במעשים שלנו או במידות שלנו?
ואיך אפשר להודות על הנס הגדול? תודה רבה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
ראשית, שמחה גדולה על כך שניצלתם מהסכנה הגדולה, "הפח נשבר ואנחנו נמלטנו".
יש בנו רצון עז לפענח את האירועים השונים המתחוללים בחיינו.
זה היה עיקר תפקידו של הנביא -לחצות את החומה המבוצרת בין העולם כפי שהוא נגלה לנו, ובין שורשיו האלוהיים של העולם וההתנהלות בו. אלא שאין לנו נביא, ואין אתנו יודע עד מה.
ואם כן, אין לנו ברירה אלה לעשות מהפכה בשאלה עליה אנחנו מבקשים תשובה, ובדרך בה אנו הולכים.
השאלה משתנה. היא אינה מתמקדת בניסיון להבין מפני מה מאורע מסוים אירע לנו, אלא בתנועה רוחנית אחרת - לאן אנחנו יכולים להוביל את מה שאירע לנו.
זה מזכיר את החלפת השאלה בתחום החלומות - משעה שקבעו חז"ל, בין השאר, כי "כל החלומות הולכים אחר הפה", הם לימדו כי פשר החלום נעוץ בשאלה לאן מוליך אותו החלום. כמובן שיש להבחין בין הנושאים, אבל עוזר מאוד לחשוב כך.
לפיכך, מה שאני מציע לעשות במצבים אלה הוא לשאול לאן הדבר יכול להוביל אותנו, ולא להסתפק בשורה אחת בתשובה - אלא לפני פירמידה וסולם מוצב ארצה שראשו מגיע השמיימה.
זה מתחיל כמובן בהודאה לריבונו של עולם על הטוב שגמל אותנו;
ועל כך נבנית שורה בסיסית - מה אנחנו יכולים לעשות בעולם הממשי, בזהירות מתאונות דרכים, בצורת הנהיגה שלנו - כדי שלא תתחולל אותה סכנה מחדש;
והקומה היותר גבוהה - נגלתה לעינינו ארעיות הקיום וסכנתו, וארעיות זו מחזקת את הצורך ואת ההכרה שלא לדחות את הטוב שאנו יכולים לעשות, שכן אם לא עכשיו אימתי, ועל כן לקבל על עצמנו משהו שיכול להיטיב בעולם, ולעשותו מיד;
והקומה היותר גבוהה היא לתור אחר תיקון מסוים שאנו יכולים לתקן שמתעורר בנו כתוצאה ממה שעברנו.
וכך בונים תנועה רוחנית של התעוררות, יציאה מתוך בועת הקיום ששרתה עלינו, וניסיון לצמוח מהאירוע הדראמטי הזה.
כל טוב ושמחה. שנה טובה ומתוקה