שירות לאומי - מרגישה שזו פשרה.

שלום לשואלת היקרה

אני רוצה לפתוח בסיפור שהוא ודאי מאד מוכר:

"אמר רבי יהושע בן חנניה מימי לא נצחני אדם חוץ מאשה, תינוק ותינוקת..."

"פעם אחת הייתי מהלך בדרך וראיתי תינוק יושב על פרשת דרכים ואמרתי לו באיזה דרך נלך לעיר? אמר לי ישנם שני דרכים: האחת קצרה וארוכה והשניה ארוכה וקצרה, והלכתי בקצרה וארוכה. כיון שהגעתי לעיר מצאתי שמקיפין אותה גנות ופרדיסין ולא ניתן להיכנס אל העיר. חזרתי לאחורי אמרתי לו: בני, הלוא אמרת לי שדרך זו קצרה! אמר לי: ולא הוספתי ואמרתי שהיא ארוכה"? (על-פי התלמוד הבבלי, ערובין נג, ב).

אין ספק שיש הילה רבה מאד לשירות הצבאי. יחד עם זה, הנסיון מלמד, לאחר ההתלהבות הראשונית, רואים שזו דרך ארוכה מאד, אצל בנים, ובודאי אצל בנות. המסגרת מאד מאד קשה ולא מתחשבת, הקשיים הרוחניים מאד מאד משמעותיים והמציאות היא הרבה פחות ורודה ממה שנראית בהתחלה.

מצד שני, לשירות לאומי באמת אין את אותה הילה, אין מדים, ואין דיבור על 'שירות משמעותי' אבל לעומת זאת, הרוב המוחלט של הבנות חוות עשייה מאד משמעותית ומאד תורמת לעם ישראל.

אני לא חושב שאפשר להרגיש מראש את המשמעות. עדיין הדברים חדשים לך ולא מוכרים. אני מאמין ומקוה שלאחר שתכנסי לענינים, אז תראי את המשימות הרבות ואת התרומה הגדולה ובע"ה תוכלי להשפיע במלוא המרץ וההתלהבות כמו שהיית עושה עד עכשיו.

וכמובן, מעבר לכל, לעשות את רצונו של בורא עולם זה אף פעם לא פשרה. להיפך - דוקא מי שהולכת לצבא ולא מקשיבה לפסק ההלכה של הרוב המוחלט של פוסקי ההלכה בדור היא זו שעושה פשרות עם עצמה ועם הדרך הרוחנית שלה..

ברכה והצלחה!

טוביה

tsbias1@gmail.com