שאלה
היי כבוד הרב היום אמא שלי אמרה לי תשבע באלוהים,אמרתי נשבע ולא אמרתי נשבע באלוהים,והשבועה הייתה שקר (אני עדיין מתחזק אז עדיין הרגלים של פעם מתי שהייתי חילוני שנשבעתי לשווא) ואני לחוץ כי אני יודע שאסור מאוד מאוד להישבע בהשם סתם,אבל זה כאילו שנשבעתי באלוהים? למרות שלא אמרתי נשבע באלוהים?
סליחה אם בלבלתי אותך אבל אני לחוץ,זה בגלל אמא שלי אני דתי בסביבה חילונית מאוד והיא ככה אומרת תישבע באלוהים בלי מחשבה.
תודה
תשובה
בס"ד
שלום רב,
תחילה נלמד מה ההלכה?
"האומר: 'אני נשבע' שאעשה דבר פלוני או שלא אעשנו הרי זה שבועה אע"פ שלא הזכיר לא שם ולא כינוי"
כך כתוב בשולחן ערוך; יורה דעה; סימן רלז; סעיף א
אבל אתה לא צריך להיות לחוץ מפני שגם מי שחטא יכול לחזור בתשובה.
החזרה בתשובה היא כשמצטערים, מתחרטים ומתקנים את ההתנהגות בדרך שלא יחזור שוב על החטא.
הצער והחרטה שלך מורגשים בפניה אלי.
התיקון הוא בדברים הבאים: אתה צריך להחליט שאתה לא נשבע בכלל. גם על דברים אמתיים, אתה לא נשבע.
לאדם מאמין אסור להישבע.
תסביר זאת לכל המשפחה שלך ולכל החברים שלך. תגיד להם שאתה שאלת רב והוא אמר לך שאסור לך להישבע גם על דברים אמתיים. לכן אתה בכלל לא נשבע, אף פעם.
עליך לזכור שמלבד האיסור להישבע לשקר שחשוב לך להתחזק בו (וזה ראוי לשבח!) יש גם מצווה של כיבוד הורים. אסור לשקר להורים. אדם מאמין אמור 'להילחץ' גם כשהוא עובר על 'מצוות כיבוד הורים'. כאשר אתה מחליט להתחזק, תחשוב כיצד להקפיד יותר גם במצוות כיבוד הורים.
מעריך אותך מאוד, ומברך אותך שתגדל לתורה ולמעשים טובים
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם