קול האישה

שלום לשואלת!
אני בהחלט מבין את שאלתך וודאי שהדבר מגביל מאוד את חירותה של האשה כאשר נאסר לה לבטא את עצמה בדרך כלשהיא. אך שאלתך יוצאת מנקודת הנחה שאכן שירת נשים אינה מהווה בעיה מינית כל שהיא וראיה לכך מזמרות חילוניות ששרות וקהל המעריצים שלהם נותר שפוי.
ולעצם שאלתך:

דבר ראשון, התורה אסרה שמיעת קול של אשה משום שהנחתה היתה שיש בכך תאוה לאדם. (ברכות כד. – קול באשה ערוה שנא' כי קולך ערב ומראך נאוה. אנו רואים שהמקרא אכן משבח את קול האשה כדבר שמתאוים לו וכך גם מסביר רש"י) אינני יודע אם הנחה זו היא לחלוטין מופרכת. האם את מוכנה להיות ערבה לכך שכל אחד ואחד מבין כל השומעים אינו חשק בקרבה מינית לזמרת שאותה שמע. אני איני מוכן להיות ערב לכך.

דבר שני: גם אם נקבל את הנחתך שאכן שמיעת קול אשה אינו גורם לגירויים מיניים אצל הגברים השומעים. מ"מ עצם הסיטואציה שאשה ניצבת מול קהל גדול ושרה בפניהם והם מעריצים אותה. ע"פ תפיסת חכמינו הינה פסולה והיא חורגת מגדר הצניעות. אין בכך מגמה לבטל רגשות אהבה לזמרת מסוימת בשל היותה אשה, אלא ציפייה מציאותית שהנובע משמיעת שירה של אשה תביא לתופעת הערצה קיצונית, כמו שאנו אכן מכירים לצערנו שבני נוער ואף מבוגרים מהם סוגדים לזמרים וזמרות ותופעה זו פסולה לגבי האשה ואינה בגדרי הצניעות.

לגבי שאלתך מדוע הדברים אינם תקפים גם לגברים, עקרונית ההלכה אינה מתייחסת לעניין זה באופן מקיף. אמנם, לכאורה סיבת האיסור לשמוע קול אישה כאמור הייתה למנוע את התשוקות המיניות. לכן בהחלט ניתן לומר שבמקרה שבחורה שומעת קול גבר והיא אכן מרגישה תאוה מינית אליו אז באמת כדאי שתפסיק לשמוע אותו (ואכן איסור כזה קיים בהלכה והוא מופיע בספר חסידים סי' תריד). הנחת היסוד של ההלכה שקיים באופן מסוים בטבע בין גברים לנשים בכל הקשור לביטויי המיניות והתשוקה. הנחה שכזאת מובילה את ההלכה למסקנה כי אף מבחינה חוקית יש מקום להבדיל בין גברים ונשים בעניין זה. (להרחבה הינך יכולה לעיין בשו"ת יביע אומר ח"א סי' ו אות ה שמביא לכך מספר מקורות).
בברכה,
אושר, צוות ישיבת הר עציון