פסק הלכה במחשבת ישראל

שלום וברכה

הנושא בו את עוסקת מחייבת אנציקלופדיה, ולא תשובה קצרה באתר כמו זה. אכתוב אפוא את ראשי הפרקים, ואם תרצי להרחיב בדבר מה – אשמח.

סוגיית ״נכון״ או ״לא נכון״ בין בעולם ההלכה ובין בעולם המחשבה אינה סוגיה מוחלטת. אין לנו כלי מדידה מובהק הקובע שהלכה מסוימת ״נכונה״ או ״לא נכונה״, וכמובן שאין כלי כזה בעולם המחשבה. ברם, גם הקיצוניות לצד השני, הטוענת שכל אחד יכול לומר כל מה שהוא רוצה, אינה נכונה בין בעולם המחשבה ובין בעולם ההלכה. למעשה, הוא אכן יכול לומר, שהרי אין אנחנו יכולים להגביל אמירה כלשהי. אולם, מבחנה של עמדה אינו בכך שהיא נאמרת. הוא נמצא בכך שהיא מתקבלת.

גם ״מתקבלת״ מחייב ספר שלם. אולם זהו יסוד הכל. הרב קוק זצ״ל כתב על כך פעמים רבות, וכינה את זה ״הסכמת האומה״. זהו יסוד המופיע באריכות גם בספר אדר היקר, וגם בספר לנבוכי הדור, וכמובן במקומות רבים אחרים.

ואנו למדים ש״מתקבל״ בנוי על הרבה מאוד מרכיבים. הוא בנוי על אמון באדם הלומד אותו שהוא תלמיד חכם, שהוא מבקש לכוון לאמיתתה של תורת אמת, שהוא מבקש את כבוד שמיים ולא את כבודו; התקבלות מבוססת גם על השפה שבה משתמשים: שפה שאינה ממציאה דבר מה חדש, אלא מדברת בשיח של המשכיות, של שימוש במקורות היסוד, של טיעון והיגיון וקוהרנטיות וכדו׳; התקבלות דעה מושפעת הרבה מכך שהיא מצליחה להעמיד תלמידים הרבה, לעשות סייג לתורה, מתינות בדין, ועוד יסודות המופיעים במשניות באבות, וכן הלאה.

כל אלה אינם מדדים הדומים לאלה הקיימים במדעי הטבע, אולם הם חיים ונושמים ומשפיעים השפעה ניכרת על דרכה של תורה.

ודווקא בעולם המחשבה – האפשרות של ״אלו ואלו״ היא הרבה יותר גדולה מאשר בעולם ההלכה. שכן אין נושא מוחלט בעולם המחשבה, ויש בחינות כאלה ובחינות כאלה. החשיבות העליונה של ״ה׳ אלוהינו ה׳ אחד״ מלמדת על כך – ריבונו של עולם שלנו אינו נכנס לתוך מסגרת מצומצמת של היבט אחד בלבד, אלא כל האמיתות וכל האפשרויות וכל הנסיבות כלולות בו. זו המשמעות של מידת הדין ומידת הרחמים, שם הוי״ה ושם אלוהות, סובב כל עלמין וממלא כל עלמין, ועוד ועוד.

יש הרבה דברים של חכמי ישראל שלא התקבלו. דוגמה לדבר: דבריו של הלל (האמורא) ״אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו״ – לא התקבלו, והם לא חלק מעולם המחשבה. שימי לב שאין בי יומרה כלשהי לקבוע שהדברים ״לא נכונים״.

בזמננו, הרבה מאוד טיעונים פילוסופיים של פרופ׳ ליבוביץ לא התקבלו. דוגמה לדבר היא עמדתו לגבי התפילה (״הקב״ה אינו בית מרקחת״), שאין היא מדברת בשיח המקורות (אין ולו מקור אחד שאינו מתייחס לריבונו של עולם גם כ״אל בית מרקחת), אין היא מדברת בשפה של מחשבת ישראל, וניתן לומר שבעולמם של המתפללים היא לא קיימת.

וכפי שאת אפוא רואה, חוקים במובן של מדעי הטבע לא קיימים, אבל חוקי הרוח, האמונה וההלכה קיימים גם קיימים. הם יותר אווריריים, מאפשרים רוחב הרבה יותר גדול, מכילים וכדו׳, אולם הם קיימים.

האם קבלת מענה לשאלתך ?

כל טוב