שאלה
שלום כבוד הרב
אני מנסה ללמוד תורה עם פירוש רש"י ויש דברים שבגלל שאני לא יודע את התורה אני לא יודע אשמח עם תוכל לעזור לי עם כמה שאלות.
בראשית פרק ב פסוק ו על איזה תהום רש"י מדבר(על מי האוקיינוס או תהום מתחת לאדמה).? והאם נוצרו עננים שדרכם ירדו הגשמים או שעלה סוג של אגם או שלולית?
מה זה אומר קנאה במעשה בראשית (רש"י פרק א פסוק כו)
האם אפשר הסבר מה זה צלמנו רש''י מפרש בדפוס שלנו.
פרק ב פסוק ז- אפשר הסבר על נטל עפרו ממקום שנאמר בו מזבח אדמה תעשה לי(שמות כ) הלוואי תהיה לו כפרה ויוכל לעמוד.
איך האדמה לא הוציאה עץ פרי עושה פרי ושינתה ממה שהקב"ה רצה?
מה נברא קודם האדם או החיות מפני שהאדם נברא ביום שישי ויש חיות שנבראו ביום חמישי(דגים ועופות) ורש"י פרק ב פסוק יט כותב שבשעת יצירתן מיד בו ביום הביאם אל האדם לקרות להם שם משמע שאם נבראו לפני האדם איך הביאם לפני האדם באותו יום
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום.
א. נראה שהכוונה למי תהום. ונראה שכוונתו גם מי תהום וגם גשם
ב. כמובן שזה לא קנאה כפשוטו כמו אצלנו. אלא נראה שהכוונה שהיה רצון של הקב"ה שיהיה איזון מסוים בין הצד הרוחני של הבריאה לצד הגשמי שלה.
ג. לדעת רש"י יש מי שמסביר שהכוונה היא לא לדפוס ממש אלא במידותיו של הקב"ה והמלאכים. שהאדם הוא גם מקבל כמו המלאכים וגם נותן כמו הקב"ה.
ד. צריך לדעת גם על מדרשי חז"ל באופן כללי, ובוודאי על מעשה ברשאית, שהרבה דברים אין הכוונה בהן כפשוטן אלא לרעיון רוחני שטמון בהם (הרבה כתבו על כך, למשל המהר"ל מפראג שמאריך בכך רבות. בין השאר בפירושו על פירוש רש"י - גור אריה). כאן אולי הכוונה היא לכך שבבריאתו הגשמית של האדם, טמון משהו שמאפשר לו את הכפרה ואת העלייה הרוחנית.
ה. אני חושב שברור שהכוונה כאן היא לא שהייתה איזושהי תקלה בבריאה, וברור שהכל ברצונו של הקב"ה, אלא שזה כמו שחז"ל מתארים בכמה מקומות את הפער בין האידיאל השלם, מה הפוטנציאל של העולם, לבין איך שזה מופיע בפועל במציאות.
הרב קוק מסביר שזה מבטא את ההבדל בין מציאות אידיאלית שבה בכל אמצעי מרגישים את הטעם של התכלית, לבין המציאות שלנו שבה זה לא כך עדיין.
ו. שאלה טובה. ואולי כוונת רשי במילים 'בו ביום' לבעלי החיים שנבראו ביום השישי.
כל טוב