פוחדת כל הזמן שמשהו יקרה למשפחה שלי - מה לעשות?

שלום שרה!

תודה רבה שפנית אלינו עם השאלה הזו. זה לא פשוט להתמודד עם מחשבות ופחדים כאלה, במיוחד במצב שאת מתארת: כשאלו דברים שבאמת יכולים לקרות! אני מקווה שנצליח להקל עלייך את ההתמודדות עם המחשבות והפחדים, בואי נתחיל.

יש תופעה מאוד מעניינת במוח שלנו, יש לה כינויים רבים ולצורך העניין נקרא לה "הנטיה לשליליות". מה זה אומר? זה אומר שהמוח שלנו מייחס הרבה יותר חשיבות לדברים רעים מאשר לדברים טובים. לדוגמא, אם חברה אחת תגיד לך שאת נראית מדהים היום וחברה אחרת תגיד לך שאת נראית על הפנים היום, בלילה את תזכרי רק אחת מהן… מדענים אפילו חקרו את זה וגילו שאם אנחנו רוצים מערכת יחסים נעימה עם מישהו אנחנו צריכים להגיד לו פי חמש יותר מילים טובות מאשר רעות.

וכאן זה מתחבר אלינו, המוח שלך חושב על כל הדברים הרעים שבאמת יכולים לקרות לכל האנשים היקרים לך, ואת מוטרדת מזה מאוד. אבל מצד שני את לא שמחה ומאושרת על כל הדברים המדהימים והמשמחים שיכולים לקרות להם!

בואי ניקח רגע לחשוב על הקטע הזה:

אנחנו יכולים לבלות שעות במחשבות על דברים רעים ש-אולי- יקרו, וזה גורם לנו להיות עצובים -עכשיו- בהווה. אבל אנחנו לא משקיעים את אותה אנרגיה וזמן בלדמיין את כל הדברים הטובים שיכולים לקרות ולשמוח מהם. אולי חברה שלך שהיה לה קשה עם ההורים תתחיל להסתדר איתם מעולה? אולי חברה אחרת שלא מצליחה בלימודים תתחיל להתקדם ולהנות מהלימוד? אולי את בעצמך תגשימי חלום או תעמיקי את הקשר עם המשפחה שלך? על דברים כאלה סביר להניח שנגיד: "אם זה יקרה אני באמת אשמח, אבל למה להיות שמח עכשיו אם זה לא קרה?" ואני רוצה להפנות את אותה שאלה לגבי הדברים הרעים, למה להיות עצובים מזה עכשיו, אם זה עדיין לא קרה?

וזו בעצם התחלת הפיתרון, אם נבין את המנגנון שגורם לנו להיות מודאגים אז נדע גם לתת לו פחות כח וגם איך להתמודד ולאזן אותו. ננסה להתמקד בדברים החיוביים ביום יום ובדברים החיוביים שיכולים עוד לקרות. לגבי הדברים הרעים שיכולים לקרות צריך רק לשאול שאלה אחת פשוטה: האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי למנוע את זה? לפעמים התשובה היא כן, ואז פשוט תעשי את זה. למשל, תדאגי שאבא ואמא ערניים ורעננים כשהם נוהגים (כמובן להגיד בדרכי נועם). וזהו, עשית את שלך והדאגה מכאן והלאה רק תפגע בך. אם התשובה היא שאין מה לעשות, כאן האתגר שלך הוא לא לתת לקול הזה להשפיע עלייך אלא לשמוע אותו ולתת לו להמשיך הלאה.

מה עוד אפשר לעשות?

יש תרגיל אחד פשוט מאוד, אבל האפקט שלו מדהים: לכתוב לעצמך כל ערב שלושה דברים שאת מודה עליהם בחיים שלך. אלו יכולים להיות דברים קטנים או גדולים, אבל תשתדלי לחשוב כל יום על שלושה דברים אחרים. בימים הראשונים זה יהיה קל אבל אחרי כמה ימים פתאום תצטרכי לחפש טוב כדי למצוא על מה להודות ואז המוח שלך יתחיל להתמקד בדברים הטובים במקום בדברים הרעים. גם התרגיל הזה נבדק על ידי מדענים והמון אנשים, אם תתמידי בו - תראי שהתחושות שלך ישתפרו בעזרת ה'.

עוד דבר חשוב מאוד מאוד הוא להבין באיזה מצבים את נוטה למחשבות כאלה, ואת זה כבר עשית בעצמך! הבנת שבזמנים שאת לבד זה קורה. אז תשתדלי להיות כמה שפחות לבד ותמצאי פעילות שמרגיעה ומשמחת אותך גם כשאת לבד. אולי לצייר? לכתוב? לדבר בטלפון עם חברה?

אז לסיכום, הבנו למה לפעמים המוח שלנו נוטה להיות מוטרד ומודאג מכל מיני דברים. הבנו שהדאגה לא עוזרת לנו ולא משפרת את המצב, אפילו אם מדובר בדברים שיכולים לקרות. למדנו על שיטה יעילה לשפר את מצב הרוח והתחושות. ודברנו על זה שצריך להשתדל להימנע ממצבים שגורמים להיות מודאגת ועצובה.

יש נקודה שחשוב לי להגיד דווקא בסיום, והיא להתייעץ עם אנשים שאת סומכת עליהם. כמובן לשתף חברה טובה וגם להתייעץ עם אמא ואבא אם את מרגישה בנח. לפעמים גם התייעצות עם אשת מקצוע כמו יועצת בית הספר או פסיכולוגית יכול לעזור מאוד.

וכמובן- להתפלל ולדבר עם הקב"ה, עם אב הרחמן, בלי להתבייש לספר לו מה שאת מרגישה ובעזרת ה' זה יחזק אותך.

כל הכבוד שפנית אלינו ולא וויתרת על עצמך ומבקש ממך להמשיך ככה, ואם את מרגישה שהמצב לא משתפר תמשיכי לחפש דרכים לשפר אותו. אני מזמין אותך לפנות אלינו שוב בשאלות או סתם כדי לעדכן שהמצב השתפר :)

אלי