שאלה
שלום הרב.
אני נמצאת כאן בשיא פורים ועולה בי שאלה שאיני יכולה להישאר אדישה כלפייה.
קדושת פורים אמיתית. כזאת שקל לדבר עליה ושכולם חולמים להגיע אליה.. הקדושה הזאת שכשאני עוצמת עיניים- אני חושבת על הרגע בו אגיע אליה, מדמיינת אותה, והיא ללא ספק יפה מכל. אך יחד איתה, עולה לי שאלה לא פשוטה שלא מצליחה לחלוף כנגד עיניי ברגע בו אני פותחת חזרה את העיניים וחוזרת למציאותנו.
איך נוכל להגיע אליה? איך בעולם כה חיצוני וחומרי, בו שמים קשת ונהפכים לחתול או ששמים שמלה ונהפכים לנסיכה, שהרי אלה דברים נורא חיצוניים ההופכים למאפייני הפורים שלנו, איך נוכל להגיע לפורים הטהור, הקדוש, האמיתי, המתבסס על פנימיות ומתבטא על ידי האור המופץ מאיתנו. איך מוצאים בתוך כל התחפושות, המסכות וכו' את הטוהר? הקודש? איך נזהרים שלא להיסחף לחומריות שנשפכת במין גל גדול מתוך כל סוגי ומיני התחפושות הללו? איך שמים גבול בין השיכרות הקדושה והיפה לשיכרות הפרוצה וההורסת? איך עושים זאת?
להתנתק מהחומר ולהיות טהורים באמת, להתחבר על ידי הנפש ולא על ידי הגוף.
פורים כפורים, אבל נראה כי שכחנו את החשיבות הגדולה של פורים ביחס לכיפורים וכי הגבול מטשטש אט-אט יותר ויותר במקום להתחדד. איך נוכל להציל עצמנו מתוך הזוהמה שלא מרפה מלפגוש אותנו כמעט בכל מקום בחוץ? איך מזכירים לעצמנו את מהות פורים ואת עיניין השיכרות והקדושה יחד, שהרי תחילה נראים לנו כשני עולמות שאין בנו רצון לחברם יחד..
איך נצליח להתכנס פנימה ולהתחבר ליום הכל-כך קדוש ומיוחד הזה אם התפיסה היא שגוייה?? איך נתגבר על הניסיון הזה שלא מרפה מלתעתע ולבלבל בכל מקום, ננצח, ונצליח לעלות עוד שלב בדרך לגאולה?
סליחה על השאלות הרבות ותודה על הקדשת זמנך בקריאתן,
חג שמח
תשובה
שלום
כל השאלות שכתבת הן בעצם שאלה אחת.
את מתארת בצורה מדוייקת מציאות כואבת שבה בלא מעט מקומות, עד כמה שזה קשה לומר, חגיגות פורים נראות יותר כמו משתה אחשוורוש, ולא כמו הצורה האידיאלית שאת מתארת.
אבל אני יכול לשמח אותך בכך שיש גם מקומות אחרים, שבהם חוגגים את פורים בקדושה, עם שמחת מצווה אמתית, עם שתיה שמרוממת ולא משפילה, שמוציאה מהשותים את הצד הגבוה שבהם ולא את הצדדים השפלים.
המציאות הזו קיימת בישיבות, במדרשות, בבתי תלמידי חכמים ובעוד מקומות. רק צריך לחפש ולמצוא.
אני מציע לך שלקראת פורים בשנה הבאה תבררי איפה יש מקומות כאלה שבהם מרגישים ממש את קדושת הפורים המרוממת.
אני לא יודע איפה את גרה, אבל אולי עוד לא מאוחר לספוג מהאווירה הזו, אם את מכירה מישהי או מישהו שבכיוון התורני הזה מירושלים, ואולי תמצאי שם מקום שתוכלי להספיק עוד השנה. ואם לא, אז בשנה הבאה.
בהצלחה ואל תוותרי על החלומות והשאיפות הללו.