פגם הברית

בס"ד

שלום רב,

מבקש ממך להיות מאמין אמתי, לא מאמין מפחד ולא מאמין מפנטזיה. כדי להמחיש זאת נתבונן ביחסים בין אבא ובנו. אם אבא שלך היה יודע שקשה לך מאוד לשמור מצווה מסוימת (נגיד לקום בבקר לתפילה בבית הכנסת). הוא רואה שאתה מאוד מאוד משתדל וברוב המקרים מצליח. אתה יוצא מגדרך כדי להשכים לבית הכנסת. אבא שלך יודע איזה מאמץ עצום אתה עושה בכל יום. הוא מאוד מעריך ושמח על ההשתדלות וההצלחה שלך.

והנה פעם אחת אתה לא מצליח לקום. פעם בחודש (בערך) אתה מגלה עייפות בלתי נשלטת ולא קם להתפלל בבית הכנסת. האם אבא שלך יכעס עליך? ישנא אותך?

ההפך: אבא שלך יראה בפעם האחת שנכשלת, עדות נפלאה על גודל המאמץ שאתה עושה במשך כל החודש. הוא יעריך אותך כי ידע שיום יום אתה יוצא מגדרך כדי לקום לתפילה. זה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרי, ובכל זאת אתה עושה זאת.

כך, הקב"ה מכיר אותך יותר ממה שאתה מכיר את עצמך. הוא יודע את כל הקשיים שנצבים בפניך. הקב"ה רואה את כל הימים והלילות, בהם אתה משתגע כדי לשמור על עצמך. גם בלילה שבו נפלת, הקב"ה ראה בדיוק את כל מה שקדם לנפילה שלך. ראה שאתה עשית מאמצים שלא ליפול. ניסית תחבולות להסתלק מהיצר - אבל בפעם הזאת היצר גבר...

אסור לחשוב או לדמיין את הקב"ה כמו שוטר שמחפש עבריינים. הקב"ה הוא אבא שאוהב את בניו ומדריך אותם בדרך הטובה. אב אוהב ומרחם. הפחד מהחטא איננו בגלל שד' יעניש אותנו במחלות אלא בגלל שאנחנו רוצים להיות טובים וקרובים לאבינו שבשמים. החטא מרחיק אותנו מד'. אבל יש הדרך להתגבר על ההרחקה, לחזור להתקרב אל ד'. התשובה מכפרת על החטא, מסלקת את המרחק שהחטא יצר ומקרבת שוב אל ד'.

אין טעם שתתפלל להפסיק את היצר. זה כמו להתפלל שיצמחו לך כנפיים. היצר הוא חלק בלתי נפרד מאתנו. יש ליצרים תפקידים חשובים בקיום של האדם. אתה יכול להתפלל שיהיה לך כוח לנהל את היצר, שהוא לא ישלוט בך. אבל חייבים לזכור שהמאבק עם היצר הוא חלק בלתי נפרד מהחיים של כל אדם. אנחנו בעולם הזה כדי להתמודד ולהתגבר, אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים ופשוטים.

באשר לדברים מפחידים שקראת בזוהר או בספרים אחרים. תזכור שהזהר לא נועד לאנשים פשוטים כמוני וכמוך. אנחנו לא מבינים את הזהר וספרי סוד אחרים: כתוב בספר בן סירא (בן סירא ג, יט-כ) "במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור במה שהורשית התבונן אין לך עסק בנסתרות".