שאלה
שלום רב,
פעמים רבות אחרי שאני סוגר את הספר ולמשל יושב שניה ומנסה להיזכר מה למדתי המוח שלי נעול, אבל אם אני פותח את הספר ורואה מילה או אפילו הוא רק נמצא בנוכחותי מיד נפתחים שערי שמיים על אף שלא ראיתי דבר. דבר זה ממש מייאש כי העניין זה לזכור גם ללא הספר, אבל זה מרגיש לי שמנטלית בלעדיו אני אבוד.
למשל, אני משנן פסוקים ואם הספר פתוח אני כבר יכול לקרוא 50-100 פסוקים(היינו אני מסתיר את המילים שאני קורא ובזמן שאני קורא אני מגלה את המילים שכבר קראתי), אבל כאשר אני מתחיל לקרוא ללא נוכחות הספר אני בבעיה ומצליח 2 פסוקים בקושי.
האם יש לרב עצה טובה לזה וכן בכללי לענייני זכרון?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
לשואל היקר שלום. ראשית כל יישר כח! ההתמדה שלך ראויה להערכה. יהי רצון שתעלה מעלה מעלה במעלות התורה ואהבת ה'.
צריך לדעת שלימוד התורה לא נמדד רק בתוצאה, האם אני זוכר או לא, לימוד התורה נמדד בעמל, כמו שאומר התנא בפרקי אבות: לפי העמל כך מגיע השכר.
אתן כאן כמה עצות טובות לזיכרון ששמענו מרבותינו:
א. ללמוד בקול רם, ואפילו עם ניגון או זמרה כמו שכתוב בתוספות (מגילה לב ע"א).
ב. לברך ברכות התורה בכוונת הלב (הצל"ח סוף מסכת ברכות) ולומר את יהי רצון לפני הלימוד.
ג. כשלומדים הלכות טוב ללמוד כל דבר עם ההסבר שלו וכך בונים זיכרון ומבנה.
ד. לרשום ביד, בעט או במחשב, את החומר הנלמד (המהרש"א בבא בתרא י).
ה. לא להתגאות בלימוד ובידיעה.
ו. תפארת ישראל (אבות ו', משנה ו'): "ע"י שילמד בשמחה יתפסו הדברים היטב בלבו".
ז. כמובן: תפילות. להתפלל לה' שיסייע בידך לזכור את הלימוד.
יש משנה עם 48 דרכים לקניין תורה, חלקן בלימוד עצמו ורובן בעבודת המידות. ממליץ לך לעיין בהם. משנה פרקי אבות פרק ו משנה ו.
בהצלחה!