עמידה בצפירה ביום הזיכרון

לרב שליט"א שלום,

שאלתי היא בקשר לעמידה לזכר הנופלים ביום הזיכרון ביום השואה.

1. האם מבחינה הלכתית חייבים לעמוד?

2. האם אין בזה משום "חוקות גויים"?

3. ובכלל מה התוקף של העמידה הזו, האם יש לך ערך עצמאי, או רק ערך של "ממלכתיות" (אם יש) או לא לפגוע ברגשות וכו'.

בברכה,

תוכן התשובה:

בס"ד

אני לא יודע אם אפשר לומר [חובה] לעמוד. אבל ודאי שחובה מוסרית לכבד אותם ולהתפלל שזה לא יקרה שנית. ומי שמסביר את כל השואה בכל מיני סיבות של פוליטיקה וכד הרי זו דרך אכזריות.
וכתב הרמב"ם [בהלכות תענית פרק א' הלכה ב] "ודבר זה מדרכי התשובה הוא שבזמן שתבא צרה ויזעקו עליה וירעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב: "עונותיכם הטו אלה" וגו' וזה שיגרום להסיר הצרה מעליהם".
ובסעיף ג' כתב: "אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית [הרי זו דרך אכזריות] וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים ותוסיף הצרה צרות אחרות, הוא שכתב בתורה "והלכתם עמי בקרי והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי" כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהיא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי".
למעשה אין מנהג הנכרים לעמוד בעת יום זכרון. ואין בזה איסור. ולהפך אם לא יעמדו יז בזה הרבה כעס ושנאה וחילול ה'.
ויש לעמידה זו ערך בכך שאדם עוצר ממנהג יומו ומקדיש זמן למחשבה ולא רץ כל היום ללא התבוננות והפקת לקחים.

ובלע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים.

התשובה התקבלה מהרב שמואל אליהו,
ו באדר ב'
,
10 במרץ, 2003
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

לאה ושמחה גולדין צילום: פלאש 90

אביו של החייל החטוף: "ראש הממשלה הפך אותנו למדינה של פראיירים"

קרא עוד