שאלה
כב׳ הרב שרלו, אחדשה״ט,
פסקי תשובות (אורח חיים תקנא:יג) פוסק בזאת הלשון:
״וסעודות מצוה המתקיימות בימי בין המצרים (עד ר"ח אב) כגון שמחת שבע ברכות, ברי"מ, פדיון הבן, בר מצוה, סיום מסכת וכו' נחלקו הפוסקים אם להתיר שירה בכלי זמר וריקודין ומחולות, ויש אומרים שאין להתיר כלי זמר וטייפ אלא ריקודין ומחולות ויש מחמירים שלא לעשות ריקודין ומחולות אלא שירה רגילה בלי שמחה יתירה, ומ"מ במקום שנוהגים היתר בכלי זמר בסעודות מצוה עד ר"ח אב יש להם על מי לסמוך.״
האם בפועל נהוג במקומותינו בארץ ישראל בקרב הציבור הדתי הלאומי לחגוג סעודת מצווה לכבוד נער או נערה אשכנזים שהגיעו לנועם עול מצוות בימי המצרים, ולפני ר״ח מנחם אב, עם כלי זמר וריקודים?
בתודה מראש ובברכת התורה והמצווה ובנחמת ציון ננוחם.
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על השאלה.
כאשר מדובר בשמחה המתקיימת, ויש בה מוזיקת ררע - מתירים.
ברם, המוזיקה הזו היא רק רקע.
לא עושים ריקודים ומחולות וכדו׳, כי זה ממש ביטוי של שמחה.
כל טוב