שאלה
שלום כבוד הרב, אני אריאל בן 16 ורציתי לשאול בנוגע לסימנים מאלוהים.
עד לפני כמה חודשים הקשר שלי עם אלוהים היה נהדר. כשאני אומר נהדר אני מתכוון שאני אשכרה הייתי מקבל מאלוהים סימנים. דברים הזויים שלא הצלחתי למצוא להם הסבר, לדוגמה באחד הלילות חשבתי על מישהי שהייתי בקטע שלה וביקשתי מאלוהים סימן אם כדאי לי לפעול בנושא או לא, יום למחרת אני מתעורר מניח תפילין ובלי שום קשר לכלום הספר בטעות נפתח לי בעמוד נ"ג. אני ממשיך להניח כשפתאום אני חוטף שוק, זה ראשי התיבות של השם של מי שחשבתי עליה. יש לי עוד דוגמאות הזויות בנושא אבל אני לא רוצה לחפור. בקיצור, לפני משהו כמו חודשיים הרגשתי ניתוק מאלוהים, כאילו הוא כבר לא שם בשבילי, כאילו הוא לא שומע אותי יותר. זה גרם לי להפסיק להניח תפילין לאחר תקופה וממש גרם לי להתרחק מהדת, עד שלפני כמה ימים סבא שלי עליו השלום נפטר, זה גרם לי לעוד יותר כעס על אלוהים ולעוד יותר ניתוק. ואז קרה משהו מדהים, הייתי בבית שלי מוכן לצאת לשבעה כשפתאום אמא שלי שנמצאת בשבעה מבקשת ממני להביא טיפות לעיניים. אני לוקח את הטיפות לעיניים שם בכיס שמאל (חשוב לזכור שזה כיס שמאל) ויוצא לשבעה. אחרי כמה דקות של הליכה אני בודק את הכיס והוא ריק. התחלתי לחזור את הדרך הביתה בתקווה למצוא את הטיפות וכשהגעתי הביתה ולא מצאתי התייאשתי והתחלתי ללכת לשבעה בלי הטיפות. פתאום אני מסתכל על אחד הספסלים שנמצא בצד ימין שלי (הטיפות היו בכיס שמאל) ואני רואה את הטיפות מונחות לי על הספסל ממש כאילו מישהו הניח לי אותן שם, מאחר ואני בתקופה מאוד קשה מבחינת הדת ישר אני מתחיל לחשוב ולהגיד אולי זה סבא שלי אולי זה מלאך. אני מחליט לא לספר את המקרה לאף אחד, לשמור אותו אצלי בסוד. אנחנו יושבים בשבעה ודודה שלי (מדריכת כושר) מתחילה לדבר איתי על החדר כושר ועל הפציעה שיש לי בגב, היא אומרת שהיא מכירה משחה מאוד טובה שתגרום לגב שלי להפסיק לכאוב. אמא שלי שומעת ומתחילה לברר ולשאול אותה אם יש סופר פארם פתוח. אני לא מייחס לזה חשיבות וחוזר לדבר עם האחים שלי. השעה תשע בערב, סיימנו את התפילות ואני חוזר הביתה מהשבעה ברגל, כולי עצוב ומבואס בגלל מותו של סבא שלי כשפתאום אני רואה את הספסל שעליו היו הטיפות. גם הפעם מונח עליו משהו. אני מתקרב ומסתכל ואני רואה מין סוג של עלון כזה חצי פתוח על איזה עמוד. רוצה לנחש איזה עמוד? קופונים של בית מרקחת. ולא סתם בית מרקחת, סופר פארם. את כל הזמן מאז המקרה הזה ועד שמתי העברתי בלחשוב על זה עד שעלה לי רעיון. אולי אני אתייעץ עם מישהו שמבין בזה.
אז מה אתה חושב כבוד הרב, זה איזשהו מסר או סימן או פשוט כמות הזויה של צירופי מקרים?
תשובה
שלום לך,
לכל אדם בחירה חופשית.
אתה ראית סימנים מאלוקים ובמקום למלא את תפקידך נגררת אחריהם.
זה גרם לך להפסיק למלא את חובותיך כמו הנחת תפילין והתרחקות מאלוקים.
זה מביא אותך לגאווה פסולה שבגללה אתה הקטן והאפסי כועס אל אלוקים שמלוא כל הארץ כבודו.
עליך לזכור שאלוקים אינו הפועל שלך
תתעלם מכל מיני סימנים שספק אם מותרים או אסורים (מחלוקת בין הרמבם לרמבן)
ותמלא את תפקידך להיות עובד ה' בעולם הזה. זו גם הדרך לגרום לע"נ לסבך ז"ל.
מהשמים תנוחם
דוד לוי