נטיות הפוכות בשירות הלאומי

שלום.

א. מכיון שהחתונה הזאת היא אירוע שמחה על מיסוד קשר שהוא אסור על פי ההלכה, אין מקום ללכת לשם. הרי כשזה מתרחש הקב"ה יושב ובוכה, אז איך אפשר ללכת ולשמוח שם? הרי לא תסתובבי שם בפנים אבלות, נכון? ללכת זה ממש אישור ולגיטימציה למציאות הנוראה הזאת.

אני מבין את החשש שלך מזה שהיא תיעלב, אבל אי אפשר לחזק מעשים אסורים או לשמוח במציאות של. מיסוד עבירה, רק בגלל שמישהו ייעלב. להיפך, היא אמורה להבין, שמכיון שהיא עושה דבר אסור, לצפות ממך להשתתף בזה ולשמוח בזה, זה ממש עלבון כלפייך ופגיעה בך.

ב. טוב מאוד שאת אומרת מה שאת חושבת ומאמינה, כמובן בלי לפגוע, וזה בסדר גמור שמרגישים שלא נעים לך לדבר על הנושא. ב"ה שאת בריאה בהרגשותייך ובתפיסתך.

אני חושב שהייחס כלפיה צריך להיות כמו אל כל מי שמתנהג שלא כשורה, למשל מחלל שבת או אוכל לא כשר או נגוע בלשון הרע - יחס של נימוס וכבוד בסיסי מצד אחד, אך מצד שני, שום אמירה או מעשה כלשהם שישדרו איזושהי לגיטימציה למעשים האסורים.

אני חושב שעד לחתונה שלה ולעזיבתה את הדירה את צריכה לשקול היטב האם נכון להישאר איתה בדירה. בוודאי שאם חס וחלילה היא עושה את המעשים הפסולים בדירה צריך לצאת משם בהקדם או לדאוג שהיא תצא, אבל אפילו אם אלו רק הדיבורים על הנושא, אני לא חושב שצעירה דתיה בשירות לאומי צריכה להימצא בסביבה כזאת. זה לא טוב לנפש שלך.

בהצלחה רבה