נוסח התפילה

שלום

על השאלה הטובה הזו נכתב הרבה גם אצל הראשונים וגם אצל האחרונים עד ועד בכלל לדורנו..

אפשר לתת כיוון כללי בשני הסברים:

א. לא כל אחד מסוגל לתת ביטוי במילותיו לעולמו הפנימי ולרגשותיו, ואם היינו נשארים רק בנוסח אישי, היו רבים שהיו מוצאים את עצמם דוממים בזמן התפילה. יתר על כן, כמה פעמים היינו מוצאים את עצמנו שלא מתאים לנו להתפלל, והיינו במקרה הטוב פוטרים את עצמנו במשהו קצרצר?

ב. אם אדם היה מתפלל רק על פי הנוסח המתפרץ ממנו, כמה מאיתנו היו מגיעים להתפלל באמת על דברים גדולים שנוגעים לעם ישראל ולעולם כולו וכמה היו נשארים, אולי לכל חייהם, במצוקות הקטנות שלהם?

כמובן, שהנוסח לא בא להגביל מהבקשה ומהנוסח האישי, אלא הוא נותן את הבסיס המשותף שמכוון גבוה למעלה. על גבי זה אדם יכול להוסיף במקומות המתאימים ככל העולה על רוחו הטהור.

אפשר למצוא הרחבה לדברים גם באתרים השונים וגם בספרים שנכתבו על התפילה, לדוגמא בספר החשוב 'תפילת ישרים' של הרב אלי אדלר מנווה (בהוצאת 'מעמק חברון').

כל טוב ובהצלחה