שאלה
שלום כבוד הרב.
1.אני סובלת ממחשבות טורדניות על נדרים. הרבה פעמים מגיעות לי מחשבות על צדקה או תרומה שהופכות בסופו של דבר למחשבות רציניות...לפני כמה זמן מרוב רצון מלהפסיק את המחשבות עשיתי תנאי שאני לא יכולה לתת דום תרומה או צדקה ללא ידיעת בעלי ואני לא זוכרת אם אמרתי בלי נדר.כמובן שיוצא לי לתת גם מבלי שידע .האם צריכה התרת נדרים?
2. לפני שעברתי לביתי החדש הייתי אומרת כל מיני אמרות כמו אני לא אעשה קרמיקה מהריקה במקלחות ופעם אחרת הייתי משנה את דעתי.האם אימרות אלו הם נדר?
3. אמרתי שאתן לתלמידים שאני מלמדת סוכריות ,כי הם לא יצאו לטיול שנתי בגלל התנהגותם , לבסוף שכחתי . האם זה נדר ?
יש לציין שעשיתי כבר מספר פעמים התרת נדרים וכבר די נמאס למשפחה שלי מזה ...וגם בעלי כבר אומר שזה מתחיל להיות מוגזם ..לכן, במידה וצריך התרת נדרים תוכלו בבקשה להיות השליחים שלי ..אני כבר ממש מתביישת ...
סליחה על אורך השאלות פשוט הנושא מטריד אותי רבות ...ותודה רבה על תשובותייך ..הדבר מאוד מקל עליי !!
תשובה
שלום וברכה
אם אמרת שלא תתני צדקה ללא ידיעת בעלך בכוונת נדר, ואינך זוכרת האם הוספת ״בלי נדר״ - אני מציע שלא תעשי התרת נדרים, ותשמרי על מה שאמרת. זה הטוב ביותר. אם אינך יכולה לעמוד בזה - אז תעשי התרת נדרים.
אמרות אלה אינן נדר, כי שני המרכיבים של נדר אינם קיימים כאן: אין כוונה לנדור, ולא נאמר לשון נדר.
אותו הדבר גם לגבי סיפור הסוכריות. ברם, גם אם זה לא נדר צריך לקיים את מה שאומרים.
ועכשיו הדרכה כללית: מסרי מודעה בפני בית דין שכל הנדרים שאת נודרת - בטלים ומבוטלים. כך תוכלי להתרחק מהעולם המציק לך.
כל טוב