מעמד הנשים בתורה

שלום אחינועם

תודה רבה על מכתבך המשכיל.

שאלת היחס של התורה לנשים היא אכן שאלה מעסיקה מאוד, וקשה ממש למנות את מספר המאמרים והדברים שנכתבו על הנושא הזה.

אשמח אם תקראי כרקע את הדברים הבאים:

https://goo.gl/DByK75

הדברים דלעיל עוסקים בבריאה, ואת עוסקת היטב בפרשיות שאחרי הבריאה, שהם כבר תוצאה של סיבוכי סיבוכים.

התנ"ך אכן אינו מציף את הנשים. הן קיימות בו, יש להן תפקידים חשובים מאוד, אולם את צודקת שהעיסוק בהן אינו רחב. אין אנו יודעים את הסיבות לכך, אולם ניתן לשער שיש צירוף של שני דברים: הן של התפישה של חלוקת תפקידים יותר מהותית ממה שאנו נוהגים היום, וראיית הנשים כמעצבות את המציאות "מאחורי הקלעים" ואת הגברים על הבמה; הן של המציאות (לא התפישה העקרונית) שלמעשה בעולם הקדום – במקום בו אין טיטולים, מים בברזים, מקרר, צרכניה וכדו' – נשים היו כל כך משועבדות לעבודות הבית, וגברים לעבודות הציד, עד שלא היה סיפק ביד הנשים לא לעסוק בדברים אחרים ולא להתקדם ולצאת מהפרימיטיביות הנובעת משעבוד מוחלט לעבודות הבית.

על רקע זה, צריך גם להיזהר שלא לעבור לקיצוניות ההפוכה, ולא לקרוא את הדברים בצורה נסחפת לכיוון השני.

למשל, חלק מהדוגמאות שכתבת אינן שייכות – דוד לא הגיב לא בגלל שמדובר באישה, אלא בשל העובדה שלא היה יכול להגיב. אם היה מגיב, האם אמנון לא היה שואל אותו מיד "ואבא, ואתה ? (בת שבע). וכדו'.

גם ההנחה שאין חובת נאמנות של בעל לאשתו אינה עומדת במבחן המקראות. לא זו בלבד שרוב מוחלט של הגברים במקרא נישאו לאישה אחת בלבד, הנבואה ראתה בנאמנות את אחד היסודות החשובים שיש, למן התורה ("שארה כסותה ועונתה לא יגרע") ועד דברי הנביא מלאכי: "וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח יהוה בכי ואנקה מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם. ואמרתם על מה על כי יהוה העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך".

אדגיש כי אין אני טוען שהתופעה שאת מעלה אינה נכונה. אלא רק שכדאי יותר להתברך ממנה, ולא להיסחף לכיוון קיצוני מנוגד.

וכאמור בפוסט שהפניתי אותך בתחילת התשובה – אנחנו מבררים את הסוגיה הזו יותר ויותר, ונשים נגאלות מהפינה שהיו בה במשך שנים, ומאידך גיסא – יש חיפוש אמיתי כיצד ההבדל שכן קיים בין נשים לגברים צריך לבוא לידי ביטוי.

כל טוב ויישר כוח