שאלה
איך פרשו הפרשנים את המקרא? האם לכולם היתה רוח הקודש או שהם פרשו לפי חשיבתם? האם כל אחד יוכל להיות פרשן אם יגיע לדרגה מסוימת? האם גם המורה לנביא או לתורה הוא פרשן באופן מסוים?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום.
שאלתך יפה, מעניינת ומוגדרת. הנושא קצת גדול, ואשתדל לכתוב את העקרונות עד כמה שהדבר אפשרי במסגרת האינטרנט.
בעיקרון, כדי לפרש את התורה אין חובה להיות בעל רוח הקודש. אמת שגם רוח הקודש היא צינור דרכו אפשר לפרש את התורה, אולם מיום שפסקה הנבואה עברה התורה שבעל פה, ובכלל זה פרשנות המקרא, לידי החכמה - שגם היא כמובן כלי שנטע בנו הקב"ה.
מי יכול לפרש? שאלת חכם - חצי תשובה. כתבת בשאלה: "כל אחד יוכל להיות פרשן אם יגיע למדרגה מסויימת". נשתמש לשם כך במשל: כדי לפרש יומן של אדם יש צורך להכיר אותו לעומק. אם אדם רק קורא יומן של מישהו ומנסה לפרש אותו - סביר מאוד שפירוש זה יהיה מותאם לאישיותו של המפרש ולא של כותב היומן. וכך גם ביחס לתנ"ך. התנ"ך הוא דבר ה' שנמסר דרך הנבואה - ולכן כדי לכוון לדבר ה' יש להיות מחובר חיבור אמיתי לתכניה של התורה, בכתב ובעל פה. אם אדם שאינו מכיר את האידיאלים הגדולים של התורה ינסה לפרש אותה - הוא יפרש כל דבר לפי עולמו ואישיותו, ולא יגע בכהוא זה בכוונה האמיתית (כמובן שגם מי שיש לו בסיס מתאים צריך גם לשים לב היטב למה שכתוב).
כאשר לומדים תנ"ך חשוב שיהיה רצון אמיתי להקשיב לתוכן שבוקע ועולה מהפסוקים, תוך מוכנות לשמוע גם דברים חדשים לגמרי שהלומד עצמו היה חושב אולי אחרת, וכמובן לא להכניס איש איש את נטיית ליבו לתוך הפסוקים. כאשר לומדים כך הרי שכל לומד יתרום את האות המיוחדת שלו בתורה, ובסה"כ תתקבל תמונה מרהיבה ביפיה.
אני חושב שתפקידו של מורה אינו לפרש פירושים מדעתו, אלא להנחיל את מסורת התורה שבעל פה, המהווה את הבסיס לכל פירוש עתידי.
כתבתי כאן בצורה תמציתית, עד כמה שהדבר אפשרי במסגרת האינטרנט. נשמח להיות שותפים אם יהיו שאלות נוספות.
כל טוב
יעקב, חברים מקשיבים