ללא נושא

שלום לך.
זו שאלה קשה, שלפעמים גם התשובה הכי טובה לה לא תספק את השואל מכיוון שהרבה תלוי באמונה ובהנחות היסוד של קיומנו כעם. לא לכולם ברור הקשר ההכרחי בין עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל וגם אם נהיה משוכנעים עד הסוף בצדקתנו, לא נוכל לשכנע את מי שאינו מאמין.

המדינה שרצתה לשמור על אופי יהודי עיגנה בחוק דברים בסיסיים כמו אלו שתיארת, אבל גם הם לצערנו מתמוססים.
כאשר כל אחד עושה כרצונו אנו הופכים להיות מדינה ככל המדינות, שמה שמאגד אותן הוא עקרונות מוסריים, ואנחנו כאמור לא שואפים להיות מדינה כזו.
נכון שצריך סובלנות בכל הקשור לחיים המשותפים בין ציבור חילוני לדתי אך תשאלי את עצמך (ואת החברה) מה לגבי כפיה חילונית. הרי אין ואקום- כאשר מתקיימת הדת- החופש בסכנה, ולהיפך כאשר מתקיים החופש- שמירת הדת בסכנה. לדוגמה- מדוע כופים עליי לראות שלטי חוצות לא צנועים שנוגדים את הדת ופוגעים ברגשותיי, מעל נתיבי איילון, עורק תחבורה מהראשיים בארץ? אני אמור להשאר בבית?
לשאלה הזו יש היבטים רבים ואני בטוח שגם המגיבים יוכלו לתרום מדעתם ומנסיונם האישי.
כל טוב.
אריאל.פ. (המשיב אינו רב)