ללא נושא

כל הבשמים כשרים לפסח, כיוון ששום בן אדם נורמלי או חיה לא יכולים לאכול אותם ,גם אם מעורב בהם חמץ. חמץ שנפסל לאכילת כלב לא נחשב חמץ ומותר בהנאה ולחלק מהראשונים גם באכילה.גם מי שאוסר חמץ כזה באכילה (וכך נפסק בשולחן ערוך) זה רק מדרבנן משום שמחשיב את הדבר בזה שרוצה לאכלו בפני עצמו, אך אם נפל לתבשיל לכל הדעות מותר באכילה. כדי לומר שאסור גם לסוך בבושם שיש בו חמץ יש לומר שסיכה כשתיה לכל דבר ועניין בכל התחומים. סיכה כשתיה לפי הסכמת רוב הפוסקים היא מדרבנן, ולחלק מהם רק בתחומים מסויימים בלבד, וכאן כאמור במקרה שלנו גם איסור האכילה הוא רק מדרבנן ושנוי במחלוקת, ולכן אין להרכיב חומרא על גבי חומרא, ואין צורך בהכשר של בושם לפסח.גם הסברא של אחשביה לא שייכת כאן שהרי מדובר בתערובת וודאי שהחמץ הוא לןא עיקר הבושם. לסיכום: אין צורך לכלות ממונם של ישראל ללא צורך, בחומרות מיותרות.עיין לדוגמה שו"ת שאילת יעבץ חלק ב סימן סה.