ללא נושא

שלום לך.

מצוות כיבוש ארץ ישראל היא מצוות עשה כללית. התורה ציוותה עלינו לצאת למלחמות, לכבוש את הארץ, ובתוך כך לסכן את נפשותינו, שכן ארץ ישראל היא מקומו של עם ישראל ויש צורך במסירות נפש כדי להתיישב בה.

לא צריך מקורות הלכתיים לכך, הרי כל הנבואה מלאה בזה. פתח את ספר הנביאים הראשון, ספר יהושע, וראה.

סוגיית ההתיישבות היא סוגיה מורכבת יותר, וכאן אכן יש מחלוקת בין הפוסקים האחרונים, האם במצב בו יש חשש לכלל ישראל ולכושר העמידה שלו, מותר לסגת מחלק אחד של הארץ, על מנת לשמור על חלק אחר. סוגייה זו מורכבת ביותר, שכן היא כוללת גם מחלוקות בתפיסת המציאות, למשל, האם מסירת שטחי א"י מביאה לשלום או מגבירה את המלחמה.

הנה מאמר שסוקר את הדעות השונות:

http://www.daat.ac.il/daat/israel/maamarim/mesirat-2.htm


בנוסף, אינני יודע מה החרדים סוברים, אולם לדחות מצוות עד ביאת המשיח איננה מציאות שמגיעים אליה מתוך הכרעה אלא מתוך כורח המציאות. אם נראה שמצוות יישוב ארץ ישראל איננה אפשרית -כמו שלצערנו אנו רואים היום במצוות הקרבנות, למשל- נאלץ לדחות אותה עד הזמן שבה תתאפשר, אולם מכיוון שאין אנו סוברים שהמציאות כזו, אין לנו שום רשות לדחות את המצווה, ועלינו לעשות ככל שביכולתנו על מנת לקיימה.


אור וטוב,
נחום.