שאלה
שלום לרב,
בזמן האחרון פגשתי מישהי שהייתה איתי בעבר בקשר ארוך. התברר שלמרות הרבה שינויים, שנינו דורכים סה"כ במקום, ושנינו פנויים.
המפגש מתסכל - שנינו סובלים מקשיים דומים, פיזית ונפשית, שנינו מתקשים להתפרנס ונעזרים בהורים (בגילאי ה-20 המאוחרים), יש בינינו התאמה והבנה מדהימה בכל מה שקשור לבעיות ותסכולים. החלומות והשאיפות שלנו, לעומת זאת, לא משיקים כ"כ.
הספקות שעולים לי - אולי עליי, כגבר, לכבוש את החלומות והרצונות שלי, לשמוח בהבנה וביופי שאני מקבל, ובסיום הבדידות, ולהשקיע את עצמי בדאגה לה, ולחלומות שלה?
אולי הרעיון של שוויון ושיתוף לא נכון, והגבר הוא זה שצריך להקריב ליצירת קשר והקמת בית? יש לי אלף מקורות אפשריים - עצם המילה "לשאת אשה", זאת המשמעות שלה. ככה גם המנהג - הגבר מתקשר, ומשלם, וכו'.
אפשרות נוספת שחשבתי עליה - "הכל מעלין לירושלים", במה שקשור לאידיאלים זכותי לדרוש, ובכל השאר - להקריב את הרצונות שלי בשביל הזוגיות?
(ואולי, כמו בתחושה הטבעית, הרצונות והחלומות שלי לא פחות חשובים?)
סליחה על עילום השם,
תודה על ההקשבה
תשובה
שלום
אני מבין את ההתלבטות החשובה שלך.
לצערי לא אוכל לסייע לך שכן עליך לפתור את זה רק איתה, בכנות וביושר, ובליבון משותף של הדברים.
ככלל לא מומלץ לך ולה לוותר על יסוד החלומות האישיים,על עיקר הכיוון שלהם. אך ראוי לעשות הכל על מנת לממש את החלום לפי רצונות וצרכי האחר ולא רק לפי צרכיך, וזה כמעט תמיד מתאפשר בהקשבה ובכבוד הדדי.
בהצלחה