לא יודעת איך להתמודד עם חמותי

שלום

זו אינה שאלה מאוסה אלא שאלה חשובה באנושיות בריאה.

'ואהבת לרעך כמוך' הוא הכלל הגדול אשר ממנו יוצאים כל מצוות בין אדם לחבירו.
עיקרה של המצווה הוא לאהוב את החבר, וההשלכה המעשית היא התנהגות הוגנת כלפיו, כביאור הלל ור"ע- מה ששנוי עליך לא תעשה לחברך.
אולם במצווה הזו קיימת הנחת יסוד סמויה וחשובה, והיא אהבת עצמנו. 'כמוך' הוא היסוד ל'חברך'.
דרך ארץ כלפי האחר אינה יכולה לבוא על הריסות האישיות שלך, אלא דוקא מתוך אישיות נוחה ומכובדת.

לכן עלייך לעמוד על הצרכים של אופייך ועל התחושות שלך, ולא להניח לאחרים לפגוע בך.

בנוסף, עיקר הכבוד כלפי האחר הוא לא בויתורים כלפיו אלא במתן מעמד של חשיבות לדבריו. כאשר לא מעירים לאדם בעצם משפילים את קומתו ומוותרים על האפשרות שהוא יכול לשמוע ביקורת ולהשתנות. הביקורת העדינה היא עצמה מתן של כבוד לאחר.

לכן זו סיבה נוספת לכך שלא טוב שתהיי בשקט.

גשי לחמותך, ודברי איתה על הכל למרות שיתכן שתעלב. את פגועה, נסערת, ואת חשה שחייך במצוקה. לכן היא צריכה להשתנות, גם אם זה יהיה לא נעים.
אם היא מבינה אך זה חוזר על עצמו, העירי לה שוב בנחת ובמאור פנים עד שהיא תזכור.

שימרי על כבוד ומורא הורים, ודברי בנימוס, אך בבהירות. אם היא נפגעת, תני לזה לקרות, וזה יעבור בע"ה. תוכלי להראות לה את התשובה הזו ולהאשים אותי במה שיקרה, ולסיים את המאבק כך.

את צריכה להגיע בסופו של יום למציאות בה היא מודעת לכך שלא מעירים לך כל העת ולא מחליטים עבורך. זה יקח זמן אבל זה יכול לקרות.
החלטה כזו צריכה להיות זוגית, החליטי עם בעלך אם דברי מתאימים למציאות שלכם (יתכן כמובן שלא), והמשיכו.

בהצלחה