כי יד ה' על כס יה מלחמה לה' בעמלק

שלום וברכה

לא הבנתי למה אנחנו צריכים לדון בשאלה "מה דינו של אדם זה". את החשבון שלו מול השמיים ומול הארץ הוא יצטרך לנהל, ואני לא מופקד על חריצת דינו לא כאן ולא כאן. כל שאני יכול לעשות הוא רק לרחם עליו.
יש דרכים רבות שניתן להתייחס לדברים אלה. לדעתי, הדבר הנכון ביותר לעשות הוא לא רק להתעלם, אלא להתחזק עוד יותר במה שאנחנו עושים, וללכת בדרך הנכונה יותר והצדיקה יותר, ולהותיר אותו עם דבריו המחפירים, ועם עולמו המעוות.
נראה לי שאכן אנו מתקדמים למצב הנורא ביותר שבו פשוט לא איכפת לנו יותר מה שנאמר מכיוון מסוים על העולם התורה שלנו. הדברים לא ראויים להתייחסות. כמו בבני זוג, כל עוד הם מתכווחים – מתנהל ביניהם דבר מה משמעותי, אפילו אם הוא קשה. אולם כשהם מגיעים למצב בו הם שותקים ולא מתייחסים כלל – הם נמצאים במצב קשה מאוד.
זה המצב אליו מתדרדרת המציאות. פשוט לא איכפת לנו שמאן דהו אומר מה שיאמר על מה שהוא חושב שזה לא נכון – אין לכך כל משמעות בעינינו, ובשל כך גם אין שום צורך להגיב או למחות.
איני חושב שצריך להתעלם. להפך, צריך להבין יותר לעומק איזו שליחות תורנית מוטלת עלינו כדי להביא את תורת האמת לעולמו של הקב"ה, ולעמול קשה עוד יותר כדי למלא את השליחות הזו, מול האבדון שאחרים מובילים אותנו אליו.

כל טוב