כיצד אני חוזרת לאמונה שלמה כזאת שהכול מה' והכל לטובה

שלום וברכה

ראשית, אשרייך שגם אלה הנושאים המעסיקים את רוחך.

על זה בלבד טוב להודות.

לעצם העניין, אכתוב ראשי פרקים בלבד, הפותחים פתח, ואם תרצי להאריך – בשמחה:

אירוע קשה שאנו עוברים אכן מוצא את דרכו לעתים כמערער האמונה. בדרך כלל, לא ניתן לשוב אל התמימות הראשונה שהייתה פעם. אירועים אינם נמחקים, ואמונה אינה חוזרת לאחור. ברם, היא יכולה לצעוד קדימה – צעדים משמעותיים של ממש, לכיוונה של התמימות השניה. זו תמימות מבוגרת יותר ובשלה יותר. היא מכירה את השאלות, את הקשיים, את המשברים, ומבינה מתוכם כי קיומם לא זו בלבד שאינו מבטל את חיי האמונה – הוא מעשיר אותם. האמונה הופכת להיות הכרעה פנימית – זהו החיבור הפנימי בין המציאות המסובכת הזו עם ריבונו של עולם, ומתוכה אנו מקבלים את ההכרעות שלנו, ואליה אנו פונים במצוקות שלנו, כמו גם בשמחות הגדולות שבנו.

אמונה זו אינה טוענת סתם כך ש"הכל לטובה". להפך, היא מכירה שיש גם צללים במציאות. אשמח אם תקראי את: http://bit.ly/2XWdfGm;

https://www.ypt.co.il/4083;

http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=116233;

http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=38176

ועוד הרבה מקומות שכתבתי על כך.

ובמסגרת זו, האמונה מתגברת גם על הכפילות העצומה שבגילויי ריבונו של עולם. "זקנה ביום דין ובחרות ביום קרב", לאמור: יש בו רחמים ודין, יש בו זקנה וימי נערות, יש בו שלום ומלחמה וכדו'. לא לחינם אנו מכריזים בקר וערב "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד", וזאת כדי לבטא את העובדה שכל התנועות המופיעות בעולם, מכל סוג ומכל כיוון, כלולות בו.

אנחנו לא מתחברים אפוא רק לצד אחד של הופעתו האלוהית, כי אם לאחדות הכוללת שלה, על הופעותיה המנוגדות. גם כאן, אשמח אם תקראי את: http://bit.ly/3sHmkRz; ו http://bit.ly/3qD8q11

ועוד הרבה מקומות.

האם את יכול לפתוח שערים בפני התמימות השניה ?

כל טוב וטוב עולם