שאלה
שלום כבוד הרב,
חז"ל הורו לכוון כוונות בכל מילה מפסוק שמע ישראל. לעתים, קשה לי להאריך במלים מספיק עד שאכוון כראוי. האם מותר לומר מילה, לשתוק ולכוון בלב את הכוונות הכרוכות בה, ואז לומר את המילה הבאה וכו'? לדוגמה: לומר "שמע" ולשתוק, ובלב לחשוב "דע, קבל, הבן", ולומר ישראל ולשתוק, ובלב לומר כל עם ישראל לרבות אני. כי - ולומר ה' ולשתוק ולחשוב ה' שהוא היה הווה ויהיה ובקריאתו אד' שהוא אדון הכל. ולומר אלקינו ולשתוק ולחשוב שהוא בעל הכוחות כולם עילת העילות וסיבת הסיבות ושליט בכל העולמות. ולומר ה' ... אחד ולשתוק ובלב לחשוב: אחד יחיד ומיוחד בשמים ובארץ, בשבע רקיעים ובד' רוחות העולם, אין אלהים זולתו, והריני מקבל עלי עול מלכותו". ולאחר סיום המחשבה להתחיל לומר "ברוך...".
תודה רבה!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
מותר לעשות כך, אולם גם אין חובה.
הכוונה המחויבת מבחינה הלכתית היא כוונה פשוטה, הסבר המילים, הרבה יותר פשוט, כמו ״הבן וקבל שהקב״ה הוא אלוהינו והוא אחד ולא רבים״, ואז אפשר לקרוא באופן פשוט יותר את קריאת שמע.
כל טוב ויישר כוח