שאלה
בס"ד
שלום, בישעיה ה', ישעיה משווה בין הכרם לעם ישראל.
בעל הכרם גידל, טיפח את הכרם- והכרם הוציא באושים.
הקב"ה טיפח את ישראל - ועם ישראל הוציא משפט שאינו צדק.
המשל העלה לי שאלה.
הרי לכרם אין בחירה חופשית האם להוציא ענבים או באושים (אם יצא באושים זה אשמת בעל הכרם).
אז נכון שבכללי משלים לא תמיד מתאימים בכל הפרטים לנמשל. אבל פה זה גם כן:
שהרי אם אדם ניטע במשפחה מסויימת. בסביבו יש אנשים מסויימים שבעל הכרם שם. כל החיים שלו הם סיטואציות מסויימות שבעל הכרם סידר לו (שהרי יש השגחה פרטית). ואם נלך יותר ספציפית, אז השיחה הספציפית שלו עם חבר שלו (סתם דוגמא), זה משהו שבעל הקרם אירגן. ומה שחבר שלו אמר, זה גם משהו שבעל הכרם אירגן. וגלי הקול של המילים של חבר שלו, נכנסו לו לאוזן וגרמו לגירוי עיצבי, מה שגרם לאינטרקציה מסויימת עם זכרונות מהעבר (שהם גם משהו שבעל הכרם שם), שהם בסופו של דבר גרמו לתגובה. זאת אמרת שאין לו בחירה חופשית. איך זה הגיוני?
תודה רבה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
ששלום וברכה
אכן, אין זה הגיוני.
ואכן לא זה המצב הנתון.
חז"ל ביטאו את המענה המורכב לשאלתך המצוינת בדרכם הקצרה והממוקדת:
"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמיים", לאמור:
אכן בעל הכרם שם כל אחד מאתנו במציאות אחרת. זה הכל בימי שמיים.
אבל בכל מציאות ומציאות יש מרחב גדול של בחירה: כיצד לפעול בתוכה, כיצד להגיב לה, לאן להוליך אותה וכדו'.
זה בבחירה שלנו. זו "יראת השמיים" שתלויה בנו.
והמשפחה, הסביבה, גלי הקול, החינוך וכדו' – כולם הם הסביבה שכפי שכתבת בצדק אינם תלויים בנו.
אך מה לעשות בתוך המוקד הזה – "בפיך ובלבבך לעשותו".
כל טוב