שאלה
שלום כבוד הרב
אני מגיע ממשפחה חילונית אשר שומרת מעט מסורת (כמו צום בכיפור, קידוש בשבת).
תמיד הרגשתי שאני רוצה יותר להתקרב ליהדות, ללמוד, להתפלל, לחוות.
הרמתי את הכפפה לפני 3 שנים ועשיתי "סיבוב" במשך כחודש בכמה בתי כנסת בסגנונות שונים.
התחברתי לבית כנסת רפורמי ושירי קבלת השבת אותם למדתי בעל פה, זכיתי ללמוד שם שיעורי פרשת השבוע, לדעת מהי תפילת הלל, מתי נאמרת, להגיד שמע ישראל, להתפלל בחגים ולהתקרב ליהדות גם אם אני מגיע ברכב לבית הכנסת.
עקב הביקורות הקשות המופנות כלפיי הרפורמים מצד מנהיגים כמוכם, הרגשתי מאוד רע עם מה שאני עושה ועזבתי לפני 3 חודשים את בית הכנסת.
מאז לא אומר יותר שמע ישראל או שר פיוטים לשבת או מתפלל ערבית של שבת.
האם אינך רואה בכך החמצה של ממש? יהודי חילוני שמתקרב ליהדות אולי בזרם ליברלי מידי אך למד תפילות, אמונה,פיוטים, אישים ביהדות וכעת אני שוב חילוני מן המניין... אשמח לשמוע תגובת כבוד הרב בנושא.
תשובה
שלום וברכה
הנושא שאתה מעלה הוא נושא המחייב כתיבה ארוכה ומשמעותית.
לא ניתן לעסוק בו במסגרת אתר זה, שהוא מיועד לדברים קצרים יחסית.
אנסה לכתוב רק את המצפן לסוגיה זו, ומתוך כך תוכל להבין את הכיוון העקרוני.
התנועה הרפורמית הכריעה כי מבחינתה עולם היהדות וההלכה הוא מקור השראה ולא מקור סמכות.
לאמור: במוקד עומד הקריטריון של מציאת חן בעיני האדם הבוחר, ולא ההישמעות למצוות ד׳.
ועל כן, ישנה תהום מהותית בין שתי התפישות, שלא ניתן כעת לגשר עליה.
מה שאתה מתאר הוא הצדדים החיוביים של מה שעברת.
אני שמח שעשית זאת. וטוב שכך.
וחבל שתפסיק.
אני מקווה שזה יהיה שער מעבר לתפישה יותר משמעותית של חיי האמונה.
וצועדים צעד אחר צעד. בדרך שלך.
אל עבר תפישת האמונה כמפגש מחייב שבין א-לוהים ואדם.
כל טוב ובהצלחה