שאלה
בס״ד
שלום כבוד הרב ,
אשמח לחידוד כמה נושאים שאיני בטוחה בהם
1. לנשים- יש תפילה מסויימת שעדיפה שיתפללו מבין שלושת התפילות? עד היום לקחתי על עצמי ערבית כל ערב אך הבנתי שיש עדיפות לשחרית או מנחה, האם זה משנה או שתפילה זו תפילה בכל מקרה?
2. עד היום נטלתי ידיי כך:
לאחר שירותים לסירוגין מרימה נטלה ביד ימין שופכת על שמאל ואז על ימין וככה חוזרת שלוש פעמים שמאל ימין ושוב שמאל ימין.
ולפני המוציא נוטלת שלוש על יד ימין ושלוש על יש שמאל
ונטילה של בוקר זה לשפוך מים על יד ימים ואז על שמאל
האם אני נוהגת כראוי?
3. דבר נוסף, בבוקר בעת שאני קמה משנתי, אני מתפנה, ולאחר מכן נוטלת ידיי (לסירוגין כפי שציינתי) יוצא אם כך שאני ״מפספסת״ את הנטילה שאמורה להסיר מידיי את הטומאה
כיצד אני אמורה לנטול בבוקר?
ובעיקרון רוב האנשים קודם קמים משנתם נועלים מברכים על נטילת ידיים ולאחר מכן מתפנים נוטלים ואז אשר יצר?
אשמח להבהרות ולחידוד
תודה מראש!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
יש תפילה מסוימת שעדיפה שיתפללו מבין שלושת התפילות?
עדיפה תפילת שחרית לספרדיות שחייבות בתפילה אחת ביום. לאשכנזיות שחרית ומנחה. מפני שתפילת ערבית לכתחילה הייתה רשות.
נטילת ידיים (מתוך פניני הלכה, על נטילת ידיים לסעודה ועל נטילת שחרית):
כך הוא סדר הנטילה: נוטלים תחילה את יד ימין פעמיים ברציפות, ואח”כ נוטלים את יד שמאל פעמיים ברציפות. ומקדימים יד ימין, מפני שהיא רומזת למידת החסד. במשך כל הנטילה עד הניגוב נוהגים להגביה מעט את אצבעות הידיים. (יש מהדרים על פי האר”י ליטול כל יד שלוש פעמים, ואח”כ מגביהים את הידיים לגובה הראש ומברכים, כה”ח קסב, ב).
נטילה זו שונה מנטילת הבוקר, שבנטילת הבוקר צריכים ליטול כל יד שלוש פעמים לסירוגין, היינו ימין ואח”כ שמאל וחוזר חלילה עד שייטול כל יד שלוש פעמים. מפני שלאחר השינה, רוח רעה שורה על הידיים, ואמרו חכמים שהדרך להסירה היא דווקא בנטילה לסירוגין (שבת קט, א). אבל בנטילה לסעודה, לא רק שאין צורך ליטול לסירוגין אלא להיפך, עדיף ליטול כל יד פעמיים ברציפות. שאם יצא שבנטילה הראשונה ישפוך על ידו פחות משיעור ‘רביעית’ (כנפח ביצה ומחצה), המים הראשונים שיבואו על היד אומנם יטהרו את היד, אבל הם עצמם (המים שעל היד), יישארו טמאים, ורק על ידי הנטילה השנייה, גם המים שעל היד ייטהרו. וכדי לזרז את טהרתם מדקדקים ליטול כל יד פעמיים ברציפות.
למרות שנוטלים כל יד פעמיים, נכון להקפיד לשפוך בפעם הראשונה על כל יד לכל הפחות כשיעור ‘רביעית-הלוג’ (כנפח ביצה ומחצה), ובזה מטהרים את הידיים לגמרי לכל הפוסקים.
הנטלה המצויה מכילה כליטר מים, וכבר בחציה אפשר לקיים את הנטילה על פי כל ההידורים. הבעיה שרבים אינם שופכים את המים בדייקנות ויעילות, וכך גם כאשר שופכים על היד מים רבים, הם אינם מרטיבים את כל האצבעות וכף היד, וממילא אינם מטהרים את היד. ולכן צריך ללמוד לשפוך את המים כראוי, כך שבכל נטילה יגיעו המים לכל היד.
ראוי לציין שאפשר ליטול ידיים בכוס רגילה. ואף שאנו מקפידים ליטול את כל כף היד ומקפידים לשפוך בתחילה ‘רביעית’ על כל יד, ולכן המים שבכוס מספיקים בדרך כלל רק ליד אחת, אפשר לאחר סיום נטילת יד ימין למלא את הכוס במים מהברז ולהמשיך ליטול את יד שמאל. רק צריך להקפיד בעת מילוי הכוס, שהיד הנטולה לא תיגע ביד שאינה נטולה.
אחרי השירותים אין צורך בנטילה אלא ברחיצה (מתוך פניני הלכה): הואיל ונפסק להלכה שאדם שהתפנה אינו מברך על רחיצת ידיו ‘על נטילת ידיים’, היוצא מבית הכסא אינו צריך ליטול את ידיו בנטלה, אלא די שישטפם פעם אחת במים מן הברז. והמהדרים נוטלים ידיהם בכלי. ויש מהדרים לשטוף כל יד שלוש פעמים לסירוגין
בבוקר בעת שאני קמה משנתי, אני מתפנה...
ראוי ליטול ידיים מיד בהשכמה, נטילת שחרית - שלש פעמים (לפני כל פעולה) ולא לברך.
לאחר מכן להתפנות.
לאחר השירותים, ליטול שוב נטילת שחרית - שלש פעמים, ואז לברך על נטילת ידיים, אשר יצר ואלוקי נשמה.