שאלה
שלום כבוד הרב!
אני בת 15 ולומדת באולפנה אני באה מבית שמאוד חזק ביהדות כל המשפחה שלי מאוד חזקה... אני גם מאוד אוהבת להיתפלל ולדבר עם ה' אבל קצת קשה לי לשמור חלק מהמצוות כמו צניעות ושמירת נגיעה... אני מרגישה שהמשפחה שלי מרגישה שאני יותר חלשה מהם ושהם פחות אוהבים אותי בגלל זה...בזמן האחרון זה מרחיק אותי מהם ... במיוחד שגם יש לי חבר מתחילת השנה הזאת.. אנחנו לא שומרים נגיעה אבל המשפחה שלי חושבת שכן והם עדיין לא אוהבים את עיניין החבר, אמא שלי אמרה לי שאם אני לא ישמור ממנו נגיעה אז אף אחד לא ירצה אותי בעתיד גם לא הוא... מאוד היה לי קשה לשמוע אתזה והחלטתי לנסות לשמור נגיעה... אבל אני לא שומרת נגיעה מתוך הבנה ורצון למצווה הזאת אלא מתוך פחד שהחבר שלי לא ירצה אותי בעתיד... מאוד קשה לי עם העניין הזה אני יודעת שזה לא בסדר לא לישמור נגיעה אבל אני לא מבינה למה ואם אני חושבת שאני יתחתן איתו אז מה זה משנה אם ניגע עכשיו או אחרי החתונה... השאלה שלי אלייך היא למה צריך לשמור נגיעה והאם זה באמת נכון מה שאמא שלי אמרה שלא ירצו אותי בגלל אי שמירת נגיעה בעתיד?
תשובה
שלום וברכה
הנושא שאת עוסקת בו מחייב כמובן דיון רחב, עמוק, שמעצב את החיים שלך ואת דרכך ואמונתך, ואת זה טוב שתעשי עם המחנכות שלך, המדריכה, היועצת, או מי שאת קרובה מאוד אליה, ויכולה ללבן את הנושא ביחד אתך מתוך אמון ואמונה.
ובכל זאת, שני דברים קצרים:
ההלכה מחייבת ״לשמור נגיעה״, בשל העובדה שהקשר שבין בחור ובחורה הוא חלק מחיי קדושה, טהרה, ועולם מלא ושלם, וההלכה רואה את הקשר כקשר מלא - הנישואים הם הקשר המלא, לכל ההיבטים השונים של הקשר.
מה שאמא שלך אומרת הוא ניבוי עתיד. הוא יכול להיות נכון; הוא יכול להיות לא נכון; לא בגלל זה צריך לשמור נגיעה, אלא בגלל שההלכה מחייבת, וזו הדרך בה צריך לחיות.
כל טוב