המשמעות של עונשים בעולם הבא

שלום רב,
צריכים לדעת שגן עדן וגיהנום הינם מקומות רוחניים וברור שהשכר והעונש איננו כמו שאנחנו מדמיינים ולכן אני מעתיק לך פה תשובה שכתבתי בנושא שיכולה להוסיף:


[התחלה]
יישר כח על השאלה, ובשביל לענות עליה בצורה הכי טובה אני אסביר כמה מושגים שלפעמים חלה בהם טעות:
"גן עדן" במקרא כפי שאנחנו רואים נמצא בגבולותינו , ובעצם לא רחוק כלל מארץ ישראל. לפי היהדות העולם הבא ו "גן עדן" הינו יהיה כאן - בעולם שלנו. זוהי מטרת עם ישראל לקחת את העולם שבו אנו חיים ולרומם אותו לרמה כל כך גבוהה שהוא הוא יהיה העולם הבא "עולם הבא עולם שהולך ובא" - העולם הבא כל הזמן מתקרב אלינו. הרב קוק מרחיב בזה על מטרת עם ישראל שמטרתינו היא לבטל את המוות ואת כל הרע (מה שאנו מכנים - תחיית המתים) , מטרתינו היא לקדש את החומר. העולם הזה לעתיד לבוא יהיה כל כך גבוה - יותר גבוה מהעולם שאחרי המוות. כל זה עם ישראל אמור לעשות בעולם - כל זה בכוחינו.
המוות הינו תוצאה של חטא האדם הראשון. אדם הראשון לא היה אמור למות ולכן אנו רואים שאת הציווי לא לאכול מעץ החיים הוא מקבל רק אחרי שאכל מעץ הדעת - המוות נוצר עם החטא. חלק ממטרת עם ישראל היא לתקן את החטא הזה להפוך את העולם הזה ל- לגן עדן (למען האמת עם ישראל ירומם את העולם למדריגה יותר גבוהה מהאדם הראשון שאצלו היינו ב "גן" עדן ובקבלה כבר מוסבר שלעתיד יבוא נהיה ב "עדן" לא הגן של העדן)
לכן צריך להבין שהעולם שאחרי המוות איננו העולם שאליו אנחנו מצפים אלא הוא עולם מעבר "עולם הנשמות" זהו עולם בא הנשמות ממתינות עד שתהיה תחיית המתים. גם שמה טוב ונחמד כי הנשמה בקרבת ה´ אבל לא זהו העולם הנפלא אליו אנחנו מצפים - הנצרות שראתה את העולם הזה כרע - והאמינה שהעול הטוב הוא רק למעלה החדירה לאמונה שלנו את המחשבה שגן עדן הוא אחרי המוות, אבל היהדות מאמינה שהמטרה היא החיים.
הגיהנום הוא אותם נשמות שמגיעות למעלה אך אינן מוכנות לעולם הבא -הן קצת מלוכלכות מחטאי העולם הזה . הגהינום איננו שריפה או כל מיני דברים כי לנשמה אין גוף. הגיהנום הוא תוצאה ישירה של הנשמה המלוכלכת שעולה למעלה. כשהנשמה למעלה ליד כסא הכבוד, החטאים מרחיקים אותה מה´. הריחוק הזה מה´ והבושה מהחטאים הוא הכאב העצום שיש לנשמה. איננו מסוגלים להבין את הצער שיש לנשמה כשהיא רואה את השכינה אבל רחוקה ממנה בגלל חטאיה, הצער הזה, הייסורים האלה הם אלה שלאט לאט מנקים את הנשמה ומכשירים אותה לקראת ייעודה האמיתי בעולם הבא.
[לסיכום:]
החיים הם החיים כאן, מוות וחיים זה לא אותו דבר, אם יש מוות אין חיים, אומנם יש קיום לנשמה אחרי המוות אבל עלינו תמיד לזכור שמטרתינו היא קידוש החיים, תחיית המתים הוא חלק מיסודות האמונה כי אנחנו מאמינים בפוטנציאל שבעולם בו אנחנו חיים - אנחנו מאמינים שהעולם הזה איננו רע מיסודו אלא יש בו טוב עצום שעלינו לגלות.

[להמשך הדברים:]

ברור שדברי חכמים באים להסביר לנו את עניין החטא הנורא שאדם עשה ולעניין זה:

צואה מבטא את החסרון שבמציאות. כשאדם אוכל משהו אז יש לכך תכלית מסויימת - הוא מתחזק ונהיה בריא אבל חלק מהאוכל הזה אין לו שום תכלית והוא נהיה צואה - סתם נכנס ויוצא - ללא שום תכלית זה מבטא את חוסר השלמות בעולם שהנה עשית פה משהו שכלול בו גם משהו חסר תכלית (זה נובע מהחסרון שבעולם כיום אחרי החטא).

אותו דבר אדם שמלעיג על דברי חכמים. חכמים הם אנשים שחיים את התכלית שבמציאות ומפגישים אותנו עם התכלית של כל דבר. הם לוקחים את העולם כפי שהוא מולינו ומרוממים אותנו לחיות אותו בצורה השלמה ביותר עם המיצוי הכי גדול של כל דבר בעולם. התורה שדרכה חכמים מדריכים אותנו יודעת להדריך אותנו איך לחיות כל דבר עם המשמעות הנכונה והמטרה הנכונה וכך לנצל את העולם בצורה הטובה ביותר.

אדם שמלעיג על דברי חכמים הוא אדם שמואס בדרך שבה הוא יחיה את הדברים בצורה אמיתית ומשמעותית עם תכלית. הוא זורק את ה"אוכל" שבעולם ונשאר רק עם ה "פסולת" "הצואה" הדברים מחוסרי התכלית. לכן חכמים באים ואומרים לנו שאדם כזה נידון בצואה רותחת ואולי אפשר להוסיף ולבאר - שחייו עכשיו הם כבר חיים של צואה. חיים שהוא משתמש בעולם לדברים שלא יוצר מהם שום תכלית אלא סתם נכנס ויוצא נכנס ויוצא...

הפירוש הזה הוא לראות עיני וכמובן שיכול להיות עוד פירושים - אני מקווה שהצלחתי קצת להניח את דעתך, אשמח לשמוע מה דעתך על התשובה

אבי. wolfsonavi@gmail.com