שאלה
שלום רב וברכה..
ישלי כמה שאלות בקשר לנטילת ידיים , אשמח לקבל תשובה.
האם יש בעיה עם לנטול ידיים בשירותים?. ולברך בשירותים?? ושהכלי נטילה ישאר בשירותים יש בעיה.?? איך הולך סדר הנטילה, האם נוטלים כל יד בנפרד או נטילה ליד הזאת ונטילה ליד השנייה? האם סדר הנטילה שונה במקרה של שירותים, לפני אוכל, ובבוקר שקמים??
תודה רבה.
תשובה
שלום,
שאלתך נוגעת במספר נקודות שונות בדיני נטילת ידים, וגם אני מרגיש שההלכה אינה ברורה לגבי כל המקרים השונים. אני אנסה לכתוב בקצרה כמה מההלכות שהתייחסת אליהם, ואני מקווה שזה יעזור לעשות קצת סדר בנושא.
אנו חייבים בנטילת ידיים לפני/אחרי דברים מסוגים שונים, אך טעם הנטילה ומקורו אינם זהים ולכן גם יש הבדל בין ההלכות. אדם שיוצא משירותים חייב בנטילת ידיים ועולה השאלה האם מותר לו ליטול בשירותים עצמם. טעם הנטילה לאחר השירותים אינו משום לכלוך אלא משום רוח רעה, ולכן נפסק שגם אם רק נכנס לבית הכסא חייב בנטילה. האחרונים פסקו שאין בעיה ליטול ידיים בחדר אמבטיה הואיל והוא אינו נחשב כבית מרחץ שבו נאסרה הנטילה. אך נחלקו האחרונים האם ניתן ליטול ידיים בחדר אמבטיה שיש בו גם שירותים. שו"ת מנחת יצחק (חלק א סימן ס) והרב הנקין (ועוד אחרונים) כתבו שאין בעיה ליטול גם בחדר כזה הואיל ודין שירותים של ימינו שונה מדין שירותים של זמן הגמרא. גם לפי שיטתם עדיף לברך מחוץ לחדר אמבטיה אך אין בעיה ליטול שם. הרב עובדיה יוסף (שו"ת יחווה דעת ח"ג סימן א) פוסק שאין ליטול ידיים בחדר כעין זה, אך גם הוא מודה שאם אין אפשרות אחרת אז ניתן ליטול שם. לגבי העובדה שהנטלה תהיה בשירותים אני לא חושב שיש בכך בעיה כל שהיא.
ישנם שלושה טעמים עיקריים ל"נטילות הידים" השונות- 1. משום לכלוך ונקיות. 2. כעין קדושה יתירה- היכון לקראת אלקיך ישראל. 3. משום רוח רעה וטעמים קבליים. כאשר החלוקים באים לידי ביטוי בזמנים השונים של נטילות הידים וגם תלויים כמעט תמיד במחלוקות ראשונים ואחרונים. ההבדלים בין הטעמים גורמים גם לשינויים בפרטי ההלכות כמו לדוג´ מספר הפעמים שיש ליטול כל יד.
להלכה יש ליטול את הידיים לפני כל תפילה ויש ליטול אותם ג´ פעמים. לעומת זאת הטעם לנטילה לפני אכילת לחם שונה לחלוטין ולכן ניתן ליטול כל יד פעם אחת עם כמות מים מספיקה ויש אומרים ליטול פעמיים. נטילה בבוקר ולאחר שירותים נובעת מטעמים קבליים ועניינים של רוח רעה, וכאן התוקף של ספרות הקבלה חזק הרבה יותר. במקרים אלו י"א שדווקא הם יותר קלים הלכתית ומספיק פעם אחת, אך מי שהולך בעקבות הקבלה פוסק שיש ליטול דווקא 3 פעמים.
לגבי שאלת סדר הידיים, וודאי שרמת החיוב והשאלה הינה ברמה יותר נמוכה מעצם הדין של נטילת ידיים. אני מתכוון שיתכן ויש עדיפות לפסק אך אין זה בעל תוקף חמור. אני אדגים את דבריי- בקיצור שולחן ערוך ניתן למצוא סוגים שונים של הלכות אחד ליד השני בלי הבדל ברמת חומרת הדין למרות שברור שהחשיבות אינה זהה. לדוג´- השאלה באיזה יד לקשור את השרוכים בבוקר פחות משמעותית הלכתית מחיוב מבשל בשבת. כתשובה לשאלתך אני אצטט לך את תשובת ר´ משה פיינשטיין בנושא (שו"ת אגרות משה או"ח ח"ג סימן לב):
"והנה ליטול ידיו לאכילה מפורש במג"א ר"ס קנ"ח שצריך ליטול יד ימין תחלה, וכן איתא גם בסדור הריעב"צ ולא הביא כלל שע"פ הקבלה צריך שמאל תחלה כדרכו שמביא גם עניני קבלה ועניני סוד בסדורו, וכן הוא בסדור הגר"א שהביאו ממעשה רב שנוטל יד ימין תחלה. ודברי הזוהר פ´ תרומה דמשמע יד שמאל תחלה הא כתב הב"י בסימן ד´ לפי´ שני כדי שלא יהיה סתירה להזוהר דפ´ וישב ופ´ מקץ, שהוא רק לומר שנוטל כלי של מים בימינו ונותנו לשמאלו כדי שיריק על יד ימינו, והגר"א שם הביא רק פירוש זה לכן צריך לנהוג כן אף אלו הנוהגין ע"פ הסוד מכיון שהב"י פי´ כן גם בזוהר והגר"א הסכים לפירוש זה וגם המג"א סובר כן דהרי ציין ועיין בסימן ד´ סעיף ו´ שכן כתב המחבר. וקב הישר סובר כפי´ א´ דהב"י שיש חלוק בין נטילת שחרית לנטילה לאכילה והוא יחיד ואינו מהפוסקים שלכן אין לנהוג כמותו נגד דעת המג"א והגר"א והגריעב"ץ. ידידו ואוהבו מברכו בכוח"ט, משה פיינשטיין."
בתקווה שעזרתי לך בהבהרת הנושא,
אוהד.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם