האם חטאים אשר מבוצעים בחלום נחשבים החטאים לכל דבר?

שלום

חטא בחלום אינו חשוב כחטא בהקיץ מבחינת חומרתו ועונשו בזה ובבא. אולם יחד עם זאת, יש בו צורך בתשובה על שהתגלגלה לפניך מחשבת טומאה. ואמנם חלק מהחלומות הללו רומזים על עתיד גדול, כמו דברי הגמ' בברכות, אך זאת מצד ד' השולח את החלום, ועדיין יש בזה גם מימד של טומאת חטא מצד האדם.

כלל נקוט בידינו- אין מתקדמים בעבודת ד' על ידי עבירות וטומאה.

נקודה זו התבררה היטב ע"י לוט, פנינה, וחזקיה מלך יהודה. דמויות נשגבות אלו (כולל לוט אשר אברהם מסר נפשו עליו), ניסו לתקן עולם על ידי עבירה מסויימת. לוט בירידה לסדום, פנינה בקנטורה של חנה למען הרעימה בתפילה לד', וחזקיה בכך שלא הביא ילדים על מנת שלא יצא מנשה.

ובכולם, זו היתה טעות. לוט לא הצליח בסדום והתגלגל מכך עניין בנותיו שהמשיכו את הקו הטועה שלו להביא מזור ע"י טומאה. פנינה קברה ילד על כל ילד שילדה חנה. וחזקיה כמעט מת בחטאו זה, עד שקיבל את ביקורתו של ישעיה בשם ד'.

אם גדולי עולם אלו שזרתם עבה ממותנינו, טעו בכך, אזי עלינו להזהר בפושרים, ולא להעיז לתקן ולהתקדם על ידי חטאים. מה שנצטווינו בהלכה, בו ורק בו אנו מתקדמים. ורק אם השגחת ד' כופה על אדם מציאות טומאה בעל כרחו, אזי ההתמודדות בה ומתוכה היא ההתקדמות. כדוגמת יהודה שמלאך דחפו על תמר בעל כרחו, אליעזר שנולד כארור, יוסף שנתגלגל למצרים ערוות הארץ ועוד. והם, בגדלותם, ידעו מתוך הטומאה הכפויה עליהם ממעל, להוציא מרגליות מאירות, גדולה שיחת עבדי אבות מתורתן של בנים, ואנו יודעים איזו פסגה יצאה מתמר ויהודה, ומיוסף הצדיק במצרים. אך בתנאי אחד- שהמציאות אינה בבחירת האדם אלא כפויה עליו ואינו יכול לצאת ממנה. ואז אין לו אלא לפעול בה מתוכה. הגבול דק ומסוכן, ולכן יש הלכה. רק לה אנו נשמעים והיא מגדירה את דרכינו כולם.

כל טוב