שאלה
כבוד הרב
אני מקלידה את האותיות בקושי, לא יודעת מה לכתוב. כולי כבר עייפה מדמעות, צורב מבפנים.
הרבה יותר קשה להפסיק לדמוע כשלא יודעים בדיוק מה הסיבה.
הדמעות של עצב, של שמחה, של בילבול, של עייפות, של טיפשות, של כישלון, של עצלנות, של השקעה, של יאוש, של אכזבה, של מחשבה.
בימים אלו סיימתי את הלימודים בכיתה י"א. השנה הייתה נורא לחוצה. כל כך חיכיתי לחופש, כל כך רציתי כבר להשתחרר מעול הלימודים שכל כך כל כך הכביד עליי. והנה- סיימתי, רק עוד בגרות אחת וגמרנו. חודשיים של חופש.
למה רציתי בכלל את החופש הזה?... אני לא מרגישה חופשיה בכלל.
מה המטרה בחופש הזה ולמה חיכיתי לו כל כך? למה אני עצובה?
הייתי כל כך עסוקה בעיקר בחודשים האחרונים בלימודים וציונים ומבחנים וכשלונות ואכזבות ששכחתי מהי מוטיבציה. עד עכשיו המוטביציה היחידה שהייתה לי, אם בכלל, הייתה ללמוד למבחנים ולעבור אותם, להצליח. עכשיו אין לי מוטיבציה לכלום- לא מתחשק כלום.
לאן נעלם האופי שלי? השמחה שלי?
התשובות כבר מהדהדות לי בראש- "התעסקת כל כך הרבה בלימודים ששכחת להשקיע בעצמך". אבל זה לא עוזר. מה אני עושה עכשיו? מה הלאה?
אני אפילו לא רוצה את החופש הזה, וגם את הלימודים אני שונאת, שונאת כל כך.
כבר לא איכפת לי מכלום, שום דבר.
אני יודעת ש"כרגע אני עלמה ודרכי עלומה ובהמשך כשאהיה בחורה אבחר את דרכי".
אבל הדמעות...
העיניים שלי כבר כואבות, הגרון שלי חנוק לגמרי ואני לא מצליחה להבין למה ואיך ומה אני עושה עכשיו? אין לי חשק כבר לפתור את הבעיה.
מתחשק לי ללכת בלי מטרה, קורה שאני יוצאת מהבית והולכת סתם בלי מטרה בלי להסתכל לאן. מה שווים חיים ללא מטרה? איך אני יכולה להבין את עצמי כשאני לא מפסיקה לבכות?
סליחה מראש על מורכבות, אורך ובילבול המכתב.
לא מצאתי אף גורם הגיוני אחר לפנות אליו חוץ מלשפוך את מה שמעיק עליי כאן.
יש כל כך הרבה תשובות שתוכל לענות לי, אני יודעת, אבל אני חוששת שכבר אין לי כוח אפילו להתייחס למצב שלי. הרב אני מבקשת ממך בבקשה תגיד לי מה אני יכולה לעשות? איך אני יכולה להבין? להמשיך? מתי אני אהיה שמחה?
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
לפעמים זה בסדר גמור לבכות ואולי גם להשתחרר תוך כדי הבכי. אל תרגישי ייסורי מצפון .
אבל כדאי לך לקרוא הרבה פרקי תהילים.
פרקי התהילים נכתבו ע"מ שנקרא אותם,
הם נכתבו בנבואה
הם נכתבו מתמצית ליבו של דוד מלך ישראל
בם נכתבו ע"י צדיקים נוספים
יש בהם כדי לפתוח את הנשמה.
יש בהם נתינה של המון אנרגיה.
יש בהם תהילה.
"צמאה לך נפשי
כמה לך בשרי
בארץ ציה ועייף בלי מים
כן בקודש חזיתיך
לראות עוזך
וכבודך"
*****************
אני מצרף לך את מאמרו של יונה גודמן על החופש הגדול.
הכל אני יכול בחופש הגדול.....
http://www.elami.org/maamarim/2.htm
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם