סגור

דבר תורה קצר לפרשת נוח

בתחילת פרשת נוח מתואר: וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ אֶל הַתֵּבָה מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל: (בראשית, פרק ז', פסוק ז')

חז"ל התקשו בשאלה מה באות המילים 'מפני מי המבול' להוסיף לנו? הרי ברור שסיבת הכניסה לתיבה הייתה מי המבול – זו כל הסיבה שהתיבה נבנתה?

רש"י מביא את תשובתם (שימו לב לפיסוק) – 'אף נח מקטני אמנה היה, מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול, ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים'.

פירוש הדברים ברור – נוח היה צדיק תמים בדורותיו, אבל לא היה לגמרי 'סגור על העניין', ורק כשראה את המבול בעיניים האמין בו סופית ונכנס לתיבה.

החסידים, כדרכם של חסידים לא אוהבים פירושים 'שליליים'. עוד דבר שחסידים עושים כדרכם של חסידים, הוא לפסק קצת אחרת, לקבל משמעות קצת אחרת. הם מפסקים את רש"י כך:

'אף נח מקטני אמנה היה מאמין, ואינו מאמין שיבוא המבול, ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים'.

פירוש: נח האמין שגם האנשים הקטנים הם אנשים גדולים, כי יש ערך לכל מעשה ולכל מחשבה, לכל אדם ולכל מאבק המתחולל בקרבו, גם אם הוא נכשל בסופו של דבר, ולכן לא האמין שגזר הדין הנורא של המבול מתאים להם. אפילו כאשר המים כבר התחילו לרדת לא האמין נח שהתהליך יימשך, שהאנשים הקטנים בעלי הערך הגדול יימחו, ורק כאשר ממש לא הייתה ברירה הוא נכנס לתיבה.

כמובן, זו דרשה חסידית, והאמת שהקב"ה החליט להראות בעולם היא אחרת (שהרי גזר דינו של הקב"ה הוא אמת), אבל בכל זאת יש מה ללמוד מכך, איזו זווית הסתכלות על האנשים ה'קטנים' שאולי ככל שיותר אנשים ישתמשו בה הקטנים באמת יהפכו לגדולים יותר. . .

ועוד באותו עניין. על הגדרת נח כצדיק תמים בדורותיו מסביר רש"י:

'יש מרבותינו דורשים אותו לשבח - כל שכן שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר, ויש שדורשים אותו לגנאי - לפי דורו היה צדיק ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום':

סבי ז"ל (בני השני קרוי על שמו) הסב את תשומת ליבי לכך שלדורשים לשבח מצמיד רש"י את התואר 'רבותינו', ואילו לדורשים לגנאי לא מוזכר תואר זה. אמנם גם אלו דברי תורה וגם הדרשה לגנאי היא פירוש של חז"ל, אבל בכל זאת רש"י העדיף להצמיד את התואר רבותינו לדורשים לשבח. . .

הלוואי שנזכה לזהות את האפשרות לראות את הדברים בעין אחרת, עין טובה, להאמין בראייה הזו ולפעול על פיה!

תוכן התשובה:

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים,
ל בתשרי התשעב
,
28 באוקטובר, 2011
לקריאה נוספת
28.10.2011

1. הוורט הזה מזכיר לי אחד אחר (משתדל להאמין)

דווח על תגובה לא ראויה
28.10.2011

2. יישר כח ! (נועה)

דווח על תגובה לא ראויה
28.10.2011

3. תודה רבה. פשוט מקסים. (א.)

דווח על תגובה לא ראויה
30.10.2011

4. ר´ יהודה הוא לא מרבותינו?! (דוד)

לגבי הוורט הראשון, אולי עוד יש על מה לדבר. למרות שכמובן הוא קשה מבחינה לשונית- שכן מדוע רש"י פותח במילה "אף נח" (ממנה נראה שרש"י כוללו עם כל דורו שהיו קטני אמנה), וכן המילה "מקטני אמנה היה (מאמין)" קצת צולעת- שכן יש לכתוב "בקטני אמנה היה מאמין" (ע"פ הוורט).

אבל הוורט השני?! מה פתאום! הדרישה לגנאי- זוהי דעתו של ר´ יהודה במדרש. וכמובן שרש"י לא ישלול בשל כך את ר´ יהודה מהתואר "רבותינו"!!.
תגובת הרב
שרש"י לא ישלול מרבי יהודה בר´ אלעאי, קדוש עליון, את התואר רבותינו.
אבל עדיין, הוא בחר להצמיד אותו, במקרה זה, לדעה אחרת. אולי יש בזה רמז עדין מאוד לרעיון רוחני שרש"י רצה לבטא בזה.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

צעדות השיבה ברצועת עזה. ארכיון צילום: עאבד רחים חאטיב, פלאש 90

קצינים במילואים: נחקרנו במצ''ח כהכנה לחקירת בית הדין הבינלאומי

קרא עוד