שאלה
חג שמח
האם מותר וראוי לנשים ללמוד גמרא ?
אודה למראה מקומות.
תשובה
ב"ה
שלומות,
מחלוקת גדולה היא אם כל המלמד בתו תורה כאילו מלמדה תפלות נוהג גם ביחס לתורה שבעל פה או ביחס לתורה שבכתב.
כמו כן, שאלת תלמוד תורה לנשים צריכה להבחן ביחס למה שקורא בתקופה זו. אם נשים לומדות פיזיקה וכמיה ומחשבים לא יתכן שעולם התורה שלהן יהיה דל ומדולדל. לכן, לומר שאסור לנשים ללמוד - ודאי אינו נכון. אבל להפוך את זה למצוה ולענין מרכזי בדורנו - גם זה לא נראה לי. יש לבחון זאת על פי ההתאמה והרצון של כל אחת. אין להפוך את הלימוד למה שמסמל מאבק של נשים וכו'.
להלן, מספר מקורות בענין:
תלמוד תורה לנשים
1. תלמוד בבלי מסכת סוטה דף כ' עמוד א':
אם יש לה זכות היתה תולה לה, יש זכות תולה שנה אחת, יש זכות תולה ב' שנים, יש זכות תולה ג' שנים. מכאן אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה. ר"א אומר: כל המלמד בתו תורה - (כאילו) לומדה תפלות. ר' יהושע אומר: רוצה אשה בקב ותפלות מט' קבין ופרישות.
2. תלמוד בבלי מסכת סוטה דף כא' עמוד ב':
ר' אליעזר אומר: כל המלמד את בתו תורה מלמדה תיפלות. תיפלות ס"ד? אלא אימא: כאילו למדה תיפלות. א"ר אבהו: מ"ט דר"א? דכתיב: (משלי ח) אני חכמה שכנתי ערמה, כיון שנכנסה חכמה באדם - נכנסה עמו ערמומית. ורבנן, האי אני חכמה מאי עבדי ליה? מיבעי ליה לכדרבי יוסי בר' חנינא, דא"ר יוסי בר' חנינא: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליהן, שנאמר: אני חכמה שכנתי ערמה. א"ר יוחנן: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו, שנאמר: (איוב כח) והחכמה מאין תמצא. רבי יהושע אומר: רוצה אשה וכו'. מאי קאמר? הכי קאמר: רוצה אשה בקב ותיפלות עמו, מתשעת קבין ופרישות.
3. תלמוד ירושלמי מסכת סוטה פרק ג':
אמר להן אין הדור יתום שרבי אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו מטורנה שאלה את רבי לעזר מפני מה חט אחת במעשה העגל והן מתים בה שלש מיתות אמר לה אין חכמתה של אשה אלא בפילכה דכתיב וכל אשה חכמת לב בידיה טוו אמ' לו הורקנוס בנו בשביל שלא להשיבה דבר אחד מן התורה איבדת ממני שלש מאות כור מעשר בכל שנה אמר ליה ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים
4. מלכים ב', פרק כב' פסוק יד':
וילך חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור ושפן ועשיה אל חלדה הנביאה אשת שלם בן תקוה בן חרחס שמר הבגדים והיא ישבת בירושלם במשנה וידברו אליה:
רש"י מלכים ב' פרק כב' פסוק יד':
במשנה - בבית אולפנא...במשנה היתה לומדה התורה שבע"פ לזקנים שבדור והיא היא המשנה הג"ה דר"ע, במשנה מאלה הדברים עד לעיני כל ישראל וכן כל הדברים הנכפלים בתורה דרשה ברבים וגלתה העונשים והגלויות הנכפלים לעוברים על סודו ורמזי התורה סוד מישרי'.
5. שופטים פרק ד' פסוק ד':
ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שפטה את ישראל בעת ההיא:
תוספות מסכת גיטין דף פח' עמוד ב':
ולא לפני הדיוטות - תימה דמשמע דאיירי קרא בכשרים לדון ואילו בפ"ק דקדושין (דף לה.) ובב"ק (ד' טו.) דרשינן מינה דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה ואשה פסולה לדון דתנן בפ' בא סימן (נדה מט:) כל הכשר לדון כשר להעיד ואשה פסולה להעיד כדמוכח בהחובל (ב"ק פח.) ובפרק שבועת העדות (דף ל.) וי"ל דכלל דפרק בא סימן באיש איירי כלומר כל איש הכשר לדון כשר להעיד ומדבורה דכתיב בה (שופטים ד) והיא שופטה את ישראל אין ראיה דאשה כשרה לדון דשמא לא היתה דנה אלא היתה מלמדת להם הדינים א"נ שמא קיבלו אותה עליהם משום שכינה מיהו בירושלמי דיומא (פ"ו) יש מעתה דאין אשה מעידה אינה דנה ואומר ר"י דקרא משמע ליה דאיירי בכל ענין בין בדיינין בין בנדונין.
6. תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כז' עמוד ב':
תנו רבנן: מעשה ברבי אלעאי שהלך להקביל פני רבי אליעזר רבו בלוד ברגל, אמר לו: אלעאי, אינך משובתי הרגל. שהיה רבי אליעזר אומר: משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהן ברגל, דכתיב (דברים יד') ושמחת אתה וביתך. איני? והאמר רבי יצחק: מניין שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל - שנאמר (מלכים ב', ד') מדוע את הלכת אליו היום לא חדש ולא שבת - מכלל דבחדש ושבת מיחייב איניש לאקבולי אפי רביה! - אומרים: בין כך ובין כך פוקקין!
7. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קיט' עמוד ב':
תנא: בנות צלפחד חכמניות הן, דרשניות הן, צדקניות הן. חכמניות הן - שלפי שעה דברו, דא"ר שמואל בר רב יצחק: מלמד שהיה משה רבינו יושב ודורש בפרשת יבמין, שנאמר: דברים כ"ה כי ישבו אחים יחדו, אמרו לו: אם כבן אנו חשובין - תנה לנו נחלה כבן, אם לאו - תתיבם אמנו! מיד: ויקרב משה את משפטן לפני ה'.
8. תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק ב' הלכה יב':
בעל קרי חולה שנתן עליו תשעת קבין מים הרי זה קורא אבל אין מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה ר' יהודה או' ארבעים סאה מכל מקום הזבין והזבות והנדות והיולדות מותרין לקרות בתורה בנביאים ובכתובים ולשנות במשנה במדרש בהלכות ובאגדות ובעלי קריין אסורין בכולן ר' יוסה או' אבל שונה הוא בהלכות הרגילות ובלבד שלא יציע את המשנה
10 . תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יח' עמוד ב':
ואיכא דאמרי: ממעשה דברוריא.
רש"י, שם:
ואיכא דאמרי משום מעשה דברוריא - שפעם אחת ליגלגה על שאמרו חכמים (קדושין דף פ:) נשים דעתן קלות הן עלייהו ואמר לה חייך סופך להודות לדבריהם וצוה לאחד מתלמידיו לנסותה לדבר עבירה והפציר בה ימים רבים עד שנתרצית וכשנודע לה חנקה עצמה וערק רבי מאיר מחמת כסופא.
משנה מסכת סוטה פרק ג משנה ד
אינה מספקת לשתות עד שפניה מוריקות ועיניה בולטות והיא מתמלאת גידין והם אומרים הוציאוה הוציאוה שלא תטמא העזרה אם יש לה זכות היתה תולה לה יש זכות תולה שנה אחת יש זכות תולה שתי שנים יש זכות תולה שלש שנים מכאן אומר בן עזאי חייב אדם ללמד את בתו תורה שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה רבי אליעזר אומר כל המלמד בתו תורה כאילו לומדה תפלות רבי יהושע אומר רוצה אשה בקב ותפלות מתשעה קבין ופרישות הוא היה אומר חסיד שוטה ורשע ערום ואשה פרושה ומכות פרושין הרי אלו מכלי עולם:
רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה יג
אשה שלמדה תורה יש לה שכר אבל אינו כשכר האיש, מפני שלא נצטוית, וכל העושה דבר שאינו מצווה עליו לעשותו אין שכרו כשכר המצווה שעשה אלא פחות ממנו, ואע"פ שיש לה שכר צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן, אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו למדה תפלות, במה דברים אמורים בתורה שבעל פה אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחלה ואם למדה אינו כמלמדה תפלות.
ספר חסידים סימן שיג:
חייב אדם ללמד את בנותיו המצוות כגון פסקי הלכות, ומה שאמרו שהמלמד לאשה תורה כאילו מלמדה תפלות, זהו עומק תלמוד וטעמי המצוות וסודי התורה אותן אין מלמדין לאשה ולקטן, אבל הלכות ומצוות ילמד לה שאם לא תדע הלכות שבת איך תשמור שבת? וכן כל המצוות.
שולחן ערוך יורה דעה סימן רמו סעיף ו
אשה שלמדה תורה יש לה שכר, אבל לא כשכר האיש, מפני שאינה מצווה ועושה. ואע"פ שיש לה שכר, צוו חז"ל שלא ילמד אדם את בתו תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד, ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן. אמרו חכמים: כל המלמד את בתו תורה, כאילו מלמדה תיפלות (פי' דבר עבירה). בד"א בתורה שבע"פ; אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחלה, ואם מלמדה אינו כמלמדה תיפלות (רמב"ם וסמ"ג ולא כמקצת ספרי הטור). הגה: ומ"מ חייבת האשה ללמוד דינים השייכים לאשה. (אגור בשם סמ"ג). ואשה אינה חייבת ללמד את בנה תורה, ומ"מ אם עוזרת לבנה או לבעלה שיעסקו בתורה, חולקת שכר בהדייהו. (הגהות מיימוני פ"א דת"ת וסמ"ג).
שו"ת מהרי"ל סימן קצט
ואי משום דידעו לקיים המצות, אפשר שילמדו ע"פ הקבלה השרשים והכללות ז"ל הסמ"ק בסוף הקדמתו וגם כתב עוד לומר לנשים המצות הנוהגות להם עשה ולאו ותועיל להן הקריאה [והתלמוד, (גרסת דפוס קושטא)] והדקדוק בהן כאשר יועיל עסק התלמוד לאנשים כמו שמצינו גוי שעוסק בתורה כו', והביאו רבינו בשו"ת מהרי"ל החדשות סי' מה סעיף ב (הובא באגור סי' ב) ומשמע שם שכן דעתו, ע"ש, ולכאורה זה לא כדבריו כאן. ואולי כוונתו שם רק לענין סניף לשאר סברותיו או אולי חזר בו שם. ועיין ברמ"א יו"ד סי' רמו סעיף ו שכתב כדברי הסמ"ק וכן כתב שו"ע הרב ה' תלמוד תורה פ"א סי' יד וכשיסתפקו ישאלו למורה כאשר אנו רואין בדורינו שבקיאות הרבה בדיני מליחה והדחה וניקור והלכות נדה וכיוצא בזה, והכל ע"פ הקבלה מבחוץ, ובימי חזקיה שהיה טומאה וטהרה נוהג, והוא בכל יום, היו בקיאות בו ומייתי ראיה סנהדרין צד, ב שהיה מרביץ תורה בישראל כי אלולי שהיתה הרבצת תורה באנשים מנ"ל לנשים, עמי הארץ, ולתנוקת לידע כל זה, וכן צריך לומר דהא דקאמר נמי תנוק ותנוקת, וכי ס"ד שלמדו כל זה, אלא על פי קבלת אביהם שהיו בקיאין וגדולים בתורה הכי נמי נשים, (ועבד) [ועבדים] (חייב) [חייבים] בכל המצות שהאשה חייבת בהן חגיגה ד, א ואסור ללמדן תורה כתובות כח, א ואפילו הכי מצינו מהם שהיו גדולים בתורה כגון טבי עבדו של ר' גמליאל שהיה ישן תחת המטה לשמוע דברי חכמים כדאיתא בתו' דסוכה כ' ב ד"ה ראיתם. ועיין ירושלמי כתובות פ"ב ה"י ומגילה פ"ד ה"ג שלמדו רבו, והקרבן העדה פי' כשהיה ר"ג מלמד עם החכמים שמע טבי, אבל הפני משה שם במגילה פי' שהיה ת"ח ולפיכך למדו ר"ג וכן שפחתו של רבי מגילה יח, א וכהאי גוונא טובא בתלמודא, וברוריה פסחים סב, ב וכיוצא בזה. אי נמי זה נמשך אדלעיל שידעו בקבלה אי נמי כו' שע"פ אביהם עשו וצ"ל דאביהם (סבר) [סברי] כבן עזאי דאית ליה פרק היה נוטל סוטה כ, א חייב אדם ללמד בתו תורה כו'.
שמירת שבת כהלכתה, חינוך הבנים למצוות, יג' - יד':
מסופר על רבה של ירושלים, רבי יוסף חיים זוננפלד, שקבע לו שיעור עם אשתו באורח חיים כל יום חצי שעה...וכן מסופר על החתם סופר שהוא עצמו למד עם בנותיו אגדות חז"ל...
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם