שאלה
שלום,
אשמח אם תבהיר את העניין במשהו. כידוע אסור לאכול בשר וחלב.
היו פוסקים שאמרו שזה אסור בגלל שאריות של בשר בין השיניים, או בגלל שזה מתעכל לא טוב.
1. אם כך, מדוע יש הבדל בין העדות (זה תקף לשני הסיבות)? לכל האנשים יש את אותו פה ושיניים וגם את אותה הקיבה...
2. בנוגע לסיבה של העיכול - מתעוררת שאלה נוספת. אם זה לא מתעכל טוב- למה מותר חלב ואז בשר?
3. לפי הזוהר, זה קשור למידות דין ורחמים שאין לערבב ביניהם. הסיבה הזאת נשמעת הגיונית יותר (ואני לא מחסידי הקבלה).
נשמע יותר הגיוני שזה משהו רוחני, כי כאמור אם זה היה שאריות בשיניים או זמן עיכול - לא היה הבדל בין העדות. ובנוסף, תירוץ העיכול לא מסביר את ההיתר של חלב ואז בשר.
ומכאן לנקודה 3- במידה והפרשנים (נדמה לי שרש"י היה ביניהם) שהביאו את הסיבה של שאריות בין השיניים וזמן עיכול טעו, וזו אכן הסיבה הרוחנית כמו בספר הזוהר. אז עם כל הכבוד, איך אפשר לסמוך על פירושים אחרים שלהם? -כלומר, אם הם טע ו בפירוש אחד, איך אפשר לסמוך על שאר הפירושים שלהם בנושאים אחרים?
תודה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
מהתורה מה שאסור זה רק בשר בקר שהתבשל ביחד עם חלב (אסור לבשל, אסור לאכול ואסור להנות מזה).
מה הסיבה לזה? אנחנו לא יודעים, כיון שזו גזירת הכתוב.
יש טעמים שניתנו, כמו למשל מה שכתבת בשם הזוהר או הסברים אחרים כמו שכתב ברמב"ם או הרב קוק ואחרים.
אבל אלו טעמים, כלומר טעמים שאנחנו טועמים במצווה. אבל עצם הסיבה היא ממקור אלוקי עליון שאנחנו לא יודעים.
הטעמים שכתבת לגבי הבשר שבין השיניים או לגבי העיכול (לא שלא מתעכל טוב, אלא שיש עוד זמן אחרי האוכל שעולים ריחות מהמאכל מהקיבה לפה כידוע) אלו טעמים לגזירה מדרבנן של ההרחקה בין בשר לחלב (והטעמים הללו לא שייכים לבשר אחרי חלב, מלבד גבינות קשות במיוחד, שגם לגביהן קיימת ההרחקה)
עצם ההרחקה היא כמו במצוות אחרות שהגזירה מדרבנן באה לשים גדר וגבול כדי שלא נגיע לאיסור החמור מהתורה (כמו למשל שבצבא כשמתעסקים באימונים באש חיה לוקחים הרבה טווחי בטיחות כדי לא להגיע חלילה לסכנת נפשות), והטעמים המוזכרים הם מסייעים להגדיר כמה זמן צריך להרחיק.
מכיון שזו הרחקה יכולים להיות מרחקים שונים לגדר, ומזה נובעים לכאורה ההבדלים בין העדות השונות.
ודאי שאף אחד מהפרשנים איננו טועה בעניין ההסבר לטעמי ההרחקה.
כל טוב