ברכות

התשובה ניתנה על ידי הרבנית שורלה רוזן במסגרת מיזם "משיבת נפש - רבניות בית הלל".

שלום לך,

א. האיסור לאכול לפני התפילה נלמד מהפסוק: "לא תאכלו על הדם" - לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם. שכל האוכל ושותה ואח"כ מתפלל, עליו הכתוב אומר: ואותי השלכת מאחורי גווך. אמר הקב"ה: לאחר שנתגאה זה ואכל, קבל עליו עול מלכות שמים (ברכות י:)

מהגמרא ברור שדעתם של חכמים לא נוחה עם אכילה לפני התפילה וכך פסק גם השו"ע (או"ח פט,ג) אך יחד עם זאת מוסיף השו"ע: " הצמא והרעב הרי הם בכלל החולים. אם יש בו יכולת לכוון דעתו - יתפלל, ואם לאו - אם רצה אל יתפלל עד שיאכל וישתה".

הרב משה פיינשטיין, בעל האגרות משה, מביא את דעתו של המגן אברהם (בהערותיו על השו"ע או"ח קו סק"ב) שכתב, שהיות ויש מחלוקת האם מצוות תפילה היא מדאורייתא או מדרבנן, ואם חיובה מדאורייתא הרי שאינה תלויה בזמן כלשהוא אלא אפשר לצאת ידי חובה בכל שעות היום. אם כך, יש נשים שסומכות על דעה זו ולא קיבלו על עצמן תפילת שחרית בדווקא ובוודאי שלא קיבלו על עצמן איסור אכילה לפני התפילה.

כמו"כ בספר הליכות שלמה (ב,ד) מובא שהגרש"ז אוירבאך הקל לבנות הסמינר לאכול לפני צאתן ללימודים משום שעובר זמן רב בין השכמתן עד תום תפילת שחרית המשותפת בבית הספר/סמינר ויש לחזק את התפילה המשותפת בבית הספר תחת לעודד את התלמידות להתפלל ביחידות בבית.

לסיכום: לכתחילה יש להימנע עד כמה שניתן מאכילה לפני התפילה ולא להפוך היתר זה להרגל. יחד עם זאת, ראינו מספר פוסקים המקלים בעניין זה אך טוב להגיד ברכות התורה וברכות השחר לפני כן, כפי שציינת שאת עושה.

ב. תפילת שחרית עשויה חטיבות חטיבות ואינה רצף אחיד מתמשך של תפילה. פסוקי דזמרה הם חטיבה מהתפילה הפותחת בברכת "ברוך שאמר" וחותמת ב"ישתבח" ואין להפסיק באמצע אמירתם.

ברכות ק"ש (הפותחות בברכת 'יוצר אור') הם פתיחתה של החטיבה הבאה בתפילה ויש מהפוסקים המתירים להפסיק בין שתי החטיבות לצורך מצווה, כגון: ברכה לחולה, נתינת צדקה או כל דיבור אחר לצורך מצווה (טור או"ח ברכות השחר נד, רמ"א או"ח נד,א)

לכן, אין להפסיק בין פסוקי דזמרה לבין ברכות ק"ש במכוון אא"כ זה לצורך מצווה ויש להשתדל ולסמוך את חטיבת פסוקי דזמרה לחטיבת ברכות ק"ש ועמידה.

ג. בעניין תפילת שחרית אחר חצות היום - אני מניחה שהכוונה שאת שאר חלקי התפילה (ברכות התורה, ברכות השחר, פסוקי דזמרה וברכות קר"ש וקריאת שמע עצמה) כבר אמרת לפני חצות היום והשאלה רק לגבי תפילת העמידה והחלקים האחרים של התפילה שלאחר העמידה.

לאחר חצות היום אי אפשר להתפלל עמידה של שחרית ואם את נוהגת להתפלל תפילה אחת ביום, הרי שיש להמתין חצי שעה אחר זמן חצות היום ואז להתפלל עמידה של מנחה.

במידה ואת נוהגת להתפלל שחרית ומנחה בכל יום יש להתפלל תפילת העמידה פעמיים - הראשונה של מנחה עצמה והשנייה - עבור תשלומי תפילת שחרית. יש להפסיק מעט בין שתי התפילות (כדי הילוך ארבע אמות).

אם שכחת להתפלל את העמידה הנוספת שהיא עבור השחרית שפספסת מייד לאחר תפילת העמידה של מנחה, הרי שאת יכולה להגיד אותה כל זמן שלא עבר זמנה של תפילת מנחה (עד זמן שקיעת החמה) ולהתכוון שזו תהיה תפילת התשלומים שלך (משנ"ב רסג, מג)

ד. בעניין ברכת שהכל על מים

לגבי אוכל ושתייה שמברכים עליהם 'בורא נפשות' בברכה אחרונה, אם שינית את מקומך הרי שהתחייבת בברכה ראשונה נוספת. לכן, בשתיית מים בזמן האימון שהוא במקום אחד, אינך צריכה לברך שוב בכל פעם שאת שותה משום שלקחת בחשבון בעת שברכת בפעם הראשונה שתשתי עוד מספר פעמים במהלך האימון. בסיום האימון ואחרי ששתית בפעם האחרונה, יש לברך בורא נפשות.

ברכה זו אינה מועילה לשתיה בבית כשאת חוזרת ועלייך לברך שוב.

לגבי שתייה תוך כדי הליכה - את יכולה לברך בתחילת היציאה לדרך ואז להגיד ברכה אחרונה בסוף ההליכה. תצטרכי לברך ברכה חדשה לכשתכנסי למקום בו מתקיים האימון/הבית שלך. (שו"ע או"ח קעח סעיף ד, הגר"ע יוסף הליכות עולם חלק ב עמוד מא)

הרבנית שורלה רוזן היא מנהלת תכנית ´מתיבתא´ ללימודי גמרא מתקדמים במתן ירושלים