שאלה
בבניית סוכה כתוב בגמרא שיש מחלוקת בין בית שמאי לבין בית הלל האם אדם צריך לעשות סוכה לשם החג. בית שמאי סוברים שצריך ובית הלל אומרים שלא צריך. להלכה נפסק כבית הלל. מפה ניתן לדייק שגם לדעת בית הלל אם עשאה סתם זה לא יהיה כשר אלא רק אם עשאה לשם סוכה. כלומר, בית הלל דווקא לא מצריכים שהסוכה תיעשה לשם החג אך בכללי שזה ייעשה כ"סוכה" הם כן מצריכים. לעומת זאת, כתוב שהחוטט בגדיש לעשות בה סוכה אינה סוכה כי הוא לא עשה שום דבר אלא רק גרם לה להיעשות מאליה והתורה אמרה ש"תעשה" ולא מן העשוי. משמע מפה, שאם אדם כן עשה סוכה גם בלי להתכוון שזה לשם "סוכה", זה כן יהיה כשר. מקרה כזה יכול להיות לדוגמה אם אדם בונה תשתית של בית והתשתית במקרה יצאה לו כסוכה כשרה. מצד אחד הוא לא התכוון שזה ייעשה כסוכה, אך מצד שני הוא סוף סוף עשה את הסוכה בצורה ישירה.
אז מה הדין?
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
צריך להבין את כי המילה סוכה משמשת לשתי משמעויות.
א. סוכה - סככה לצל.
ב. סוכה - בשביל החג.
וכעת עולה לשאול:
1. האם צריך להתכוון בניית סוכה לצל - שהיא תשמש גם למצוות החג?
2. והאם קיים הבדל בין שנה ראשונה לבנייה ולשאר השנים?
להלכה, אין צורך להתכוון לבנות סוכה לשם החג. אולם, בשנים הבאות, הדבר נחשב "סוכה ישנה" וצריך לחדש בה.
כמו כן, סוכה שנוצרת מאליה - אינה נחשבת להגדרה של סוכה לחג, ולכן היא פסולה מעיקרה.