באים עלי יסורים . מה התפקיד של הייסורים האלה ??

ב"ה



ברכה ושלום.


הדבר היחיד שאת צריכה לעשות לפני שאת ממשיכה לקרוא זה לקבל החלטה : [לא להתייאש בשום פנים ואופן].
כעת תקחי קצת אויר וקראי לאט לאט .אולי זה יעזור לך למקד את ההרגשה שלך.

ישנם 5 סוגים של ייסורים ולכל סוג יש משמעות שונה ומטרה אחרת.

1)ייסורי כפרה.
2)ייסורים חינוכיים
3)ייסורי שיתוף.
4)ייסורי אהבה.
5)ייסורי תוכחה.


**ייסורי כפרה.

מדברי התלמוד במסכת יומא אנו למדים כי תפקיד היסורים הוא לכפר על החטאים ועל העבירות שהאדם עבר.
וכך נאמר בתלמוד בבלי מסכת יומא דף פו עמוד א

שאל רבי מתיא בן חרש את רבי אלעזר בן עזריה ברומי: שמעת ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש? אמר: שלשה הן, ותשובה עם כל אחד ואחד. עבר על עשה ושב - אינו זז משם עד שמוחלין לו, שנאמר ירמיהו ג שובו בנים שובבים. עבר על לא תעשה ועשה תשובה - תשובה תולה, ויום הכפורים מכפר שנאמר ויקרא טז כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם. עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה - תשובה ויום הכפורים תולין, ויסורין ממרקין, שנאמר תהלים פט ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם, אבל מי שיש חילול השם בידו - אין לו כח בתשובה לתלות, ולא ביום הכפורים לכפר, ולא ביסורין למרק. אלא כולן תולין, ומיתה ממרקת, שנאמר ישעיהו כב ונגלה באזני ה' צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון.


**ייסורים חינוכיים.

מדברי התלמוד במסכת בבא מציעא אנו למדים כי לעיתים הייסורים הם לא ככפרה על עוון אלא כגמול לאדם על מנת לחנכו ולהעיר לו על דרכו הלא טובה בה הלך. כמו הייסורים שבאו על רבי יהודה הנשיא כשאמר לעגל במעין זילזול :לך לשחיטה כי לכך נוצרת ואך שאמירה זו היא אמירת אמת רצה השם לחנך אפילו את רבי יהודה הנשיא . יש בייסורים אלו אלמנט נןסף והוא שע"י ייסורים מהסוג הזה האדם המתייסר מגן בכך על הדור כולו.

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף פה עמוד א

אמר רבי: חביבין יסורין. קבל עליה תליסר שני - שית בצמירתא, ושבע בצפרנא. ואמרי לה: שבעה בצמירתא, ושית בצפרנא. אהורייריה דבי רבי הוה עתיר משבור מלכא, כד הוה רמי כיסתא לחיותא הוה אזיל קלא בתלתא מילי, הוה מכוין דרמי בההיא שעתא דעייל רבי לבית הכסא, ואפילו הכי מעבר ליה קליה לקלייהו, ושמעו ליה נחותי ימא. ואפילו הכי, יסורי דרבי אלעזר ברבי שמעון עדיפי מדרבי. דאילו רבי אלעזר ברבי שמעון - מאהבה באו ומאהבה הלכו, דרבי - על ידי מעשה באו ועל ידי מעשה הלכו. על ידי מעשה באו מאי היא? דההוא עגלא דהוו קא ממטו ליה לשחיטה, אזל תליא לרישיה בכנפיה דרבי, וקא בכי. אמר ליה: זיל, לכך נוצרת. אמרי: הואיל ולא קא מרחם - ליתו עליה יסורין. ועל ידי מעשה הלכו - יומא חד הוה קא כנשא אמתיה דרבי ביתא, הוה שדיא בני כרכושתא וקא כנשא להו, אמר לה: שבקינהו, כתיב תהלים קמה ורחמיו על כל מעשיו. אמרו: הואיל ומרחם - נרחם עליה. כולהו שני יסורי דרבי אלעזר לא שכיב איניש בלא זמניה. כולהו שני יסורי דרבי לא איצטריך עלמא למיטרא. דאמר רבה בר רב שילא: קשי יומא דמיטרא כיומא דדינא. ואמר אמימר: אי לאו צריך לעלמא - בעו רבנן רחמי עליה ומבטלי ליה, אפילו הכי כי הוו עקרי פוגלא ממשרא הוה קיימא בירא מליא מיא.




**ייסורי שיתוף.


לא תמיד צריך "להאשים" את הקב"ה בייסורים לפעמים האדם בעצמו מביא על עצמו צרות צרורות
כגון אדם שיצא אחרי מקלחת חמה בחורף החוצה אל הקור העז ללא לבוש מתאים מיד הוא יצטננן המסכן ויחלה. ואת החולי והצער עם אובדן ימי העבודה וכל מה שנגרם מסביב האדם הביא על עצמו בעצמו. ואת זה התלמוד במסכת כתובות אומר על הפסוק:" צינים פחים בדרך עיקש שומר נפשו ירחק מהם" שהכל בידי שמיים אבל ישכמה דברים שהם בידי האדם והם הצינה והנפילה למלכודת פחים.

**ייסורי אהבה.


לעיתים קורה שהאדם מקבל ייסורים לא בשל כפרה או חינוך או שהוא עצמו אשם אלא בשל העובדה שהשם פשוט אוהב אותו . אלה הם ייסורי האהבה. כפי שנאמר בתורה בספר דברים פרשת עקב "כי כאשר ייסר איש את בנו השם אלוקיך מייסרך "
ועל זה אומרים חז"ל בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א

אמר רבא ואיתימא רב חסדא: אם רואה אדם שיסורין באין עליו - יפשפש במעשיו, שנאמר איכה ג' נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'; פשפש ולא מצא - יתלה בבטול תורה, שנאמר: תהלים צ"ד אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. ואם תלה ולא מצא - בידוע שיסורין של אהבה הם, שנאמר: משלי ג' כי את אשר יאהב ה' יוכיח. אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא: כל שהקדוש ברוך הוא חפץ בו - מדכאו ביסורין, שנאמר: ישעיהו נ"ג וה' חפץ דכאו החלי; יכול אפילו לא קבלם מאהבה - תלמוד לומר ישעיהו נ"ג אם תשים אשם נפשו, מה אשם לדעת - אף יסורין לדעת. ואם קבלם מה שכרו - ישעיהו נ"ג יראה זרע יאריך ימים; ולא עוד אלא שתלמודו מתקיים בידו, שנאמר: ישעיהו נ"ג וחפץ ה' בידו יצלח.


**ייסורי תוכחה.



הם הייסורים שנזכרים בירמיהו פרק ב פסוק יט

תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ וּמְשֻׁבוֹתַיִךְ תּוֹכִחֻךְ וּדְעִי וּרְאִי כִּי רַע וָמָר עָזְבֵךְ אֶת יְדֹוָד אֱלֹהָיִךְ וְלֹא פַחְדָּתִי אֵלַיִךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְדֹוִד צְבָאוֹת:

מפרש רש"י ירמיהו פרק ב פסוק יט
(יט) תיסרך רעתך - סוף שרעתך תביא עליך יסורין:
ומשובותיך - ל' בנים שובבים (לקמן /ירמיה/ ג):
תוכיחוך - ל' מוסר:
ולא פחדתי - פחד שלי לא היה בלבך לירא אותי:


וכך גם המצודת דוד ירמיהו פרק ב פסוק יט
(יט) תיסרך רעתך - הרעות שאתה עושה המה ייסרו אותך במוסר יסורין ר"ל בעבורם תיוסר ביסורין:
ומשובותיך - מה שהלכת בדרכי לבך תוכיחוך במכאוב וכפל הדבר במ"ש:
ודעי וראי - תן לב לדעת ועינים לראות אשר רע ומר דבר העזיבה אשר עזבת את ה' ולא היה פחד ה' אליך כאומר אין היה מהראוי לעזבו אם מפאת העזר הבאה ממנו אם מפאת יראת העונש:

נמצאנו למדים כי הייסורים הם שונים מאדם לאדם וממקרה למקרה


**הייסורים הם ממוקדים ומדוייקים.


אף שיש כמה סוגי ייסורים הכל מכוון מלמעלה בתכלית הכיוון והדיוק ואצל מי שהייסורים צריכים לבוא הם באים ובשעה מדוייקת הם הולכים כדברי התלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף נה עמוד א

בשעה שמשגרין אותן על האדם, משביעין אותן: שלא תלכו אלא ביום פלוני, ולא תצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית, ועל ידי פלוני ועל ידי סם פלוני, כיון שהגיע זמנן לצאת הלך זה לבית עבודת כוכבים, אמרו יסורין: דין הוא שלא נצא, וחוזרין ואומרים: וכי מפני ששוטה זה עושה שלא כהוגן אנו נאבד שבועתנו? והיינו דא"ר יוחנן, מאי דכתיב: דברים כח וחלים רעים ונאמנים? רעים - בשליחותן, ונאמנים - בשבועתן.



** עד היכן תכלית הייסורים?ומה נקרא ייסורים?

מדברי התלמוד במסכת ערכין אנו למדים כי הייסורים נמדדים החל מדברים של יום יום שלכאורה הם של מה בכך אבל מהאדם נדרש לשים לב גם לדברים קטנים אלו שכן הם הם הייסורים.

תלמוד בבלי מסכת ערכין דף טז עמוד ב

עד היכן תכלית יסורין? אמר רבי אלעזר: כל שארגו לו בגד ללבוש ואין מתקבל עליו. מתקיף לה רבא זעירא, ואיתימא רבי שמואל בר נחמני, גדולה מזו אמרו: אפילו נתכוונו למזוג בחמין ומזגו לו בצונן, בצונן ומזגו לו בחמין, ואת אמרת כולי האי! מר בריה דרבינא אמר: אפילו נהפך לו חלוקו. רבא, ואיתימא רב חסדא, ואיתימא רבי יצחק, ואמרי לה במתניתא תנא: אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלש ועלו בידו שתים. דווקא שלש ועלו בידו שתים, אבל שתים ועלו בידו שלש לא, דליכא טירחא למישדייהו. וכל כך למה? דתניא דבי רבי ישמעאל: כל שעברו עליו ארבעים יום בלא יסורין - קיבל עולמו.


**אז מה עושים על מנת לא לקבל ייסורים?

התלמוד נותן לנו הבטחה.תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א

אמר רבי שמעון בן לקיש: כל העוסק בתורה יסורין בדילין הימנו, שנאמר: ובני רשף יגביהו עוף; ואין עוף אלא תורה, שנאמר: התעיף עיניך בו ואיננו; ואין רשף אלא יסורין, שנאמר: מזי רעב ולחמי רשף. אמר ליה רבי יוחנן: הא אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו, שנאמר: שמות ט"ו ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך! אלא: כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק - הקדוש ברוך הוא מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו, שנאמר: תהלים ל"ט נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר, ואין טוב אלא תורה, שנאמר: משלי ד' כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא: בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם, מדת בשר ודם - אדם מוכר חפץ לחבירו, מוכר עצב ולוקח שמח; אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן - נתן להם תורה לישראל ושמח, שנאמר: כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו.



**כיצד יש להגיב לייסורים כשהם באים?

על זה עונה רבי עקיבא במסכתות קטנות מסכת שמחות פרק ח הלכה יא

רבי עקיבא אומר ארבעה בנים למלך, אחד לוקה ושותק, ואחד לוקה ומבעט, ואחד לוקה ומתחנן, ואחד לוקה ואומר לאביו הלקני. אברהם לוקה ושותק, שנאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה, היה לו לומר, אתמול אמרת לי, כי ביצחק יקרא לך זרע, ושותק, שנאמר וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמורו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו. איוב לוקה ומבעט, שנאמר אומר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני. חזקיה לוקה ומתחנן, שנאמר ויתפלל אל ה', ויש אומרים אף היה מבעט, שנאמר והטוב בעיניך עשיתי, דוד אמר לאביו הלקני, שנאמר הרב כבסני מעוני ומחטאתי טהרני.


עצה אחרונה:
******תקראי הרבה תהילים !!!!








בברכה,




עוזיאל



.