ארוחות וסעודות בשנת אבל על אב

שלום רב

אני משתתף בצערך, ומקווה שהדבקות בהלכות אבלות יקלו מעט את הכאב.

סעודות מצווה שאין בהם שמחה יתירה מותר לאבל להשתתף בהן. במילים אחרות סעודות כמו שבע ברכות או סכודות בהן יש נגינה אסור להשתתף בהן אך בסעודות אחרות כמו ברית מיל, פדיון הבן וכך גם בחלאקה מותר להשתתף.

ביחס ליום העצמאות - יש שני נושאים בהם צריך לדון - האחד אם האירוע הוא סעודת מצווה. האם משבחים את הקב"ה על הניסים שעשה עמנו, אומרי דברי תורה וכדומה, אם כן הרי דין סעודת המצווה שדנתי בה לעיל חל גם כאן ומותר. אך במקרים רבים יום העצמאות נחגג בבית הכנסת בצורה דתית אך כאשר עוברים לשלב המנגל אין כבר סממנים דתיים לאירוע (ובעיני חבל שכך המצב). במקרה כזה דומני שקשה לאפיין את הסעודה כסעודת מצווה.

הנושא השני שנידון הוא האם כל פעילות חברתית נאסרה על האבל. בתלמוד ובהלכה מוזכר שאסור לאבל להשתתף בשמחת מרעים. יש שהסיקו מהלכה זו שאסור להשתתף בכל אירוע חברתי, גם יחסית מצומצם, אף נדמה לי שנכון יותר לתאר את זה כאירוע חברתי גדול יותר. בעולם שלנו הייתי מדמה את זה לקידוש בבית הכנסת, או לערב תרבות בקהילה על כן אין לדעתי מקום לאסור התכנסות של כמה זוגות חברים לארוחה או טיול.

ביחס למסיבת היומולדת בגן. אמנם על פי הקרטיריונים שהזכרתי כיון שיש במקום מוזיקה, והמטרה היא אכן השמחה מן הסתם יהיו אלו שיאסרו את ההשתתפות במסיבה זו. אך על אף זאת דומני ומותר וחשוב להשתתף במסיבה זו. ילדייך עוברים אף הם תקופה קשה, הם אבדו את הסבא שלהם, אמם מסתובבת אבלה, והימים אינם כסדרם. עלינו כהורים להקל עליהם את התקופה ולהרשות להם לשמוח במקומות שראוי שישמחו בו. בהלכה מצאנו שהורה אבל שאחד מילדיו מתחתן מותר לו להשתתף בשמחה כיון שחסרונו יעיב על שמחת החתן והכלה. ואם בשמחת נישואין התירו קל וחומר שבשמחה פחותה מכך שיש מקום רב להתיר.

יהי רצון שמן השמיים תנוחמו

כל טוב

יוסף סלוטניק

מעלה גלבוע

התשובה התקבלה מהרב יוסף סלוטניק, רב מרבני בית הלל