שאלה
שלום עליכם!
ב"ה אני נשוי למעלה משנתיים וב"ה יש גם ילדה כבת שנה. זיכה אותי השי"ת לשבת באוהלה של תורה ואני לומד בישיבה גבוהה אך השאלה הזאת היא מאוד קשה כך שהתביישתי לשאול את רבותי ובעז"ה מקווה שבעקבות זה שאשאל כאן באנונימיות אוכל למצוא את דרכה של תורה.
כמו שאמרתי אני נשוי למעלה משנתיים, עוד מתקופת הוורט לאשתי ולי היו חילוקי דעת בהשקפות ולאט לאט למדנו כיצד לגשר ולמצוא יחד את דרך האמצע שכל אחד לא 'ידרס' על ידי האחר. אך לקח זמן וכל דיון היה מתלווה עם צעקות, זריקת חפצים ולצערי הגענו גם לאלימות פיזית - מצד אשתי. אני אדם שלא צועק בכלל! לא זורק חפצים אע"פ שזורקים עלי ולא מרים ידיים בכלל! לעולם לא צעקתי בשנתיים שהייתי נשוי לא זרקתי כלום על אשתי ולא הרמתי עליה יד.
במשך הדיונים הייתי תמיד מוכן - 'דרוך' לכך שיעוף עלי חפץ או בעיטה, סטירה, אך השבוע זה שבר אותי. אשתי ואני התווכחנו (היא בצעקות ואני בדיבור רגיל) והפעם 'ריחפתי' לא שמתי לב ופתאום קיבלתי אגרוף מאוד חזק (שלא היה מבייש שום בחור בן 17) ישר לאוזן, בזמן שהתאוששתי אשתי ניפצה לי את הפלאפון ולאחר שקמתי והלכתי לחדר (אחרי המכה אמרתי לה שזה ממש כאב לי ואני אשמח לדבר איתך שתירגעי) היא נכנסה לחדר ורצתה שאצא מהבית וגררה אותי על הרצפה מהחולצה.
אני לא אדם חלש או קטן ממדים (1.85 גבוה מאשתי בהרבה) מתאמן כל שבוע, אבל התורה מדריכה אותנו לא להכות תמיד אפשר לדבר.
היינו ביעוץ זוגי שדרש מאיתנו הוצאות באלפי שקלים (שבשבילנו - זוג אברכים זה היה מאוד קשה, אבל ב"ה הקב"ה עזר).
אשמח לייעוץ מרחוק מה לעשות? אחרי כל ריב ב"ה משלימים וממשיכים קדימה ודיברנו על זה והיא הביעה חרטה אמיתית אך זה ממשיך ואני לא אהיה מופתע אם בריב הבאה אשתי תזרוק עלי סכין (היא לא תפגע ישירות, יש גבולות) שסכנתו מצויה.
קראתי לא מעט ספרים על עבודת המידות בכדי לא להגיב, קראתי כמה וכמה ספרי זוגיות (מכל החוגים) בכדי להתנהג כמו שצריך.
אני יודע שיש פעמים שאני לא בסדר, שאני צריך לעזור יותר בבית ויותר להבין אותה אבל שום סיבה שבעולם לא מצדיקה להכות אותי, לקלל אותי, לצעוק עלי. (השכנים שומעים הכל, אני מתבייש לרדת במדרגות בבניין שהם נמצאים, פעם אחד השכנים אמר לי ששומעים אותנו)
תודה רבה
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
ראיתי את מכתבך ורציתי לציין את השקט והרוגע שאתה משדר. אבל שאלה כזאת צריכה טיפול עמוק ויסודי. ברור שמצב של זריקת חפצים ומכות אינן שייכות ליחסים בין איש ואשה ובוודאי לא בין בני תורה. זו לא דרכה של תורה. חז"ל אמרו שאין אדם דר בכפיפה אחת עם נחש, ועל כן אין אפשרות לחיות חיים שלמים ושמחים עם איש או אשה אלימים.
על כן לדעתי עליך להגיש תלונה למשטרה על כל מכה וסימני מכה, וכן להודיע את הדברים למחלקת רווחה במקום מגורך. לאחר מכן יש לפנות לרב שיעזור לך בהליך גרושין מסודר.. אמנם חז"ל אמרו שכל המגרש את האשה מזבח מוריד דמעות, אבל דמעות וצער מהמכות הם חמורים יותר.
אני מקווה שתוכל לעבור את התקופה הקרובה מתוך שמחה ושלמות
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ