אכילה בצאת כיפור תקיעת שופר

לשואלת שלום,

יישר כח על השאלה החשובה, יש בזה בלבול רב בקרב הציבור.

יש הטועים וחושבים שמרגע ששומעים תקיעות שופר אפשר לאכול ולשתות. זה אינו, ונסביר את ההגיון מדוע אין לאכול לפני הזמן המופיע בלוחות (תש"פ) – 18:53 (ת"א).

ישנה מחלוקת תנאים, ובעקבותיה גם מחלוקת ראשונים, מתי חל זמן צאת הכוכבים ומתחיל היום הבא. המחלוקת המרכזית היא בין רבנו תם לבין מסורת הגאונים. על אף השולחן ערוך שפסק כמו רבנו תם, מקובל כיום למעשה בכל ישראל לפסוק כמו הגאונים שזמן צאת הכוכבים הוא 20 דקות אחר השקיעה. ויש שמחמירים בצאת השבת כרבנו תם, 72 דקות אחר השקיעה, וזהו "זמן רבנו תם" המודפס לפעמים בלוחות.

על אף האמור, גם לנוהגים כגאונים (20 דקות), כאשר לזמן צאת הכוכבים יש השלכה בדיני תורה, מחמירים לא רק לזמן צאת הכוכבים, אלא עד שיראו 'שלושה כוכבים קטנים וסמוכים' והזמן בין השקיעה לצאת הכוכבים מתארך עד 36 דקות, וזה הזמן שמופיע בלוחות כ'צאת שבת'.

בשבת רגילה אין לכך השלכה, ומוציאים שבת בזמן הנקוב בלוח. ביום הכיפורים לעומת זאת, שני הזמנים הללו- 20 דקות ו36 דקות מקבלים משמעות חשובה. אנחנו נתקע הערב בשופר בצאת יום הכיפורים, עשרים דקות אחרי השקיעה, מפני שתקיעה בשופר היא אסורה מדברי חכמים, וכל ספק דרבנן לקולא.

לעומת זאת, אכילה ביום הכיפורים היא איסור מן התורה, וכל ספק בדאורייתא לחומרא. לכן אוכלים רק שלושים ושש דקות אחרי השקיעה, בתש"פ 18:53. כמובן שהאכילה מתבצעת אחר הבדלה.

אם נסכם: תקיעות שופר נשמעות בזמן צאת הכוכבים לקולא, כי זה מלאכה דרבנן. לגבי זמן האכילה נוקטים לחומרא, כי זה איסור דאורייתא.

ואמנם יש להעיר, שזקנים וחולים יכולים להקדים ולשתות מים כזמן צאת הכוכבים של 20 דקות, ואפילו לפני הבדלה.

שנזכה לטהרה גמורה מכל עוונותינו ביום הקדוש הזה.