שם: עינת ברזילי.
עיסוק: דוברת קולך, סופרת ועורכת ספרות..
קצת על התיק שלי: את התיק שלי הנוכחי הזמנתי באנטרנט ממומה. לא התכוונתי אבל כמו כל התיקים הקודמים אף הוא אדום. אז כנראה שכתם צבע עז זו הדרך שלי להביע משהו שבתוכי.
הפריט הכי כיפי: כרגע? המחזה מידה כנגד מידה של שייקספיר. התחלתי ללמוד השנה בכרם- לימודים תמיד משיבים את נפשי, ובאחד הקורסים אנחנו מנתחים את המחזה שעוסק במאבק בין החוק המוסר והדת ובין התשוקות האנושיות. אני אמורה לסיים לקרוא אותו עד סוף הסמסטר וכרגע הוא מסב לי הנאה בעיקר בנסיעות ברכבת.
צילום: עינת ברזילי
הפריט הכי שימושי: הנייד כמובן. אין דרך להתנהל בעולם בלעדיו. כל המאוויים, החיבורים, העדכון וחלופת הרעיונות בקבוצות הוואצפ השוקקות שאני חברה בהן חיות במראה השחורה הזו. חביבות עליי ביותר: קבוצת חברות הילדות, קבוצת בני הדודים, החתיכים בפלמחים וקבוצה סודית של נשים בתקשורת ובתרבות שאתם מכירים. פריט נוסף זה העט. אני לא יכולה להתנהל בלי עט. תמיד יש משהו לכתוב, מספר, שורה משיר חדש שנכתב בראש, אבחנה חדה ודיסקרטית לקולגה שיושבת לידי בישיבת צוות בקולך..
חשוב: היומן שלי. אני אולד סקול. בודקת תאריכים ופרשת שבוע ביומן ריבועי קטן עם כריכה קשה מה שלא אכתוב ביומן לא יקרה, ולא אזכור. יש יומנים של שנים כ"כ טובות ומסעירות שאני שומרת והם כמו ספר קריאה.
חיוני: אודם. לא תתפסו אותי בלי אודם או שניים זרוקים בתיק. אני לא מתאפרת גדולה אבל אודם אדום כך למדתני אימי, וקצת מסקרה, מעירים לחיים והם כמו ללבוש מעיל ביום חורף. מאסט.
צילום: עינת ברזילי
מיותר: מאות הקבלות שמתרוצצות בתיק. בעצם, זה גם הפריט המביך.
פריט עם סיפור: נייר עיתון קטן מגולגל ובו מספר חתיכות של תבלין כלשהוא שנתן לי רב פעם ללעוס, נגד עין הרע. הן שם ליתר ביטחון, בבחינת בעתה - אנשכנה.
לסיכום: אין כזה דבר יותר מידי תיקים. אישה זקוקה לתיק, לשאת בו את עולמה ואישיותה בין השאר כי לגבר אף פעם אין תיק רק כיסים.