אנשים נוטים לחשוב ששטיח רק מוסיף חמימות ועיצוב, אבל האמת היא שיש חדרים שבהם הנחת שטיח הופכת למלכודת שאי אפשר לזהות בזמן. זה מתחיל בנראות מושלמת, צבעים מדויקים, תחושה ביתית, אבל מתחת לפני השטח מצטברים לכלוך, לחות ובקטריות שיכולים להפוך כל פינה נעימה לנקודת תורפה.
1. בכניסה לבית למשל, המקום שנראה הכי מתבקש לשים בו שטיח, דווקא שם מתחילה הבעיה. כל מה שנכנס יחד איתכם - בוץ, טיפות גשם, אבק מבחוץ - נספג לתוך הסיבים ושוקע בעומק. גם אם השטיח נראה נקי הוא הופך לקן של ריחות, כתמים וחיידקים שאי אפשר להוציא באמת. התוצאה היא פינה שנראית מסודרת, אבל מריחה אחרת לגמרי כעבור כמה שבועות.
2. גם במטבח יש תחושה שהשטיח פותח את החלל, אבל זה אחד המקומות הכי מסוכנים. טיפות שמן, פירורים, לחות וקיטור של בישול נספגים בשטיח הרבה לפני שאת שמה לב. הריח שלא נעלם, הפינה שתמיד מרגישה קצת דביקה, ההחלקות האפשריות כששמן נפגע בסיבים - כל אלה הם הסיבה שמעצבים מנוסים לא מכניסים שטיח למטבח לעולם.
3. ובסוף - חדר הרחצה, המקום שבו שטיח נתפס כאקססורי נעים לרגליים אחרי מקלחת. דווקא שם, מתחת לפני השטח, נוצרת הבעיה הגדולה באמת. לחות קבועה, מים שנשארים בסיבים, טמפרטורה חמה, וחוסר אוורור - כל אלה מייצרים תנאים מושלמים להתפתחות עובש. השטיח אולי מונע החלקה, אבל הוא משאיר אחריו שקט נפשי מזויף שנשבר כשמתחילים לראות כתמים שחורים בפינות.