בעומקה של המאה ה- 21, האנושות כבר התחילה להפנים שהטכנולוגיה החדשנית מביאה ברכה וקללה גם יחד. לבני הגיל השלישי, השינויים מרחיקי הלכת בתוך שנים ספורות יכולים להוות מדרגה גבוהה ומאתגרת מדי מכדי לצלוח אותה לבד. אתגרים פיזיים, נפשים וחברתים עשויים להפוך את חוויית גיל זהב למסואבת ומורכבת. אך בקופת חולים "מאוחדת" קיבלו החלטה שזה ממש לא חייב להיות כך: "זה לגמרי בידיים שלנו", אומרת ד"ר גלית סגל, מומחית גריאטרית של "מאוחדת" ויוזמת תוכניות לשיפור חיי הגיל השלישי: "הכל תלוי באיך אנחנו מנהלים את הבריאות שלנו, דואגים לאורח חיים בריא וכך להבטיח זקנה מאושרת".
צילום: shutterstock
ד"ר סגל מספרת על יעד קונקרטי שמומחי "מאוחדת" הציבו: "צריך להיערך לאתגר חיים של 95-100 שנה. המטרה שלנו היא לצמצם את הפער בין תוחלת החיים המספרית, לתוחלת החיים הבריאה. הממוצע של שנות החיים היום הוא 84 שנים, אבל השנים האחרונות הן בדרך כלל בתפקוד ירוד. זה לא חייב להיות ככה. בחברה המערבית בישראל תוחלת החיים הבריאה עדיין נמוכה. אנחנו רוצים להעלות את זה".
האתגרים: בריאות, חוסן כלכלי ומציאת משמעות
כחלק מהמאמץ הטכנולוגי לשפר לעקוב אחר אתגרי הגיל השלישי, ב- "מאוחדת" פיתחו מודל נתונים שמשקלל אספקטים שונים המאפשרים חיים טובים – ומשווים את תוצאותיו למודלים זהים בעולם. ישי קום, ראש מנהל אזרחים ותיקים בקופת חולים "מאוחדת", מסביר: "התקבלה החלטה בתחום המדדים שדרכה ישראל משווה את עצמה למדינות מתקדמות אחרות באירופה ובעולם. זה מתחלק לשלושה שעוני מדידה עיקריים: מצב בריאות, חוסן כלכלי ומציאת משמעות.
"בהקשר הבריאות למשל, זה לבחון איך אנשים מנהלים את הבריאות שלהם, כמו שמירה על אורח חיים פעיל. חוסן כלכלי הוא הבטחת מענה לכל צורך שצץ עד כמה שאפשר. בהקשרים של משמעות צריך לוודא שהאדם יודע שיש על מי לסמוך בשעת מצוקה. התנדבות למשל יכולה לתרום לחוסן הנפשי. כל אספקט שכזה הוא חשוב, ואלה דברים שאנחנו יכולים להכין ולהיערך אליהם מראש".
איך אתם מציעים להקל על חייהם של בני גיל הזהב?
"יש לנו למשל את תוכנית 'בשביל התמיכה'", אומר ישי: "המיועדת לאנשים שאחד מבני משפחתם נמצא על הרצף הדימנטי. אנחנו מזמינים בני משפחה להרצאות של מומחים ומאפשרים להם לשאול שאלות. מה שיפה בקבוצות האלה הוא שזה מסביר להם על המחלה מהאספקט הרפואי שלה. באתר של מאוחדת אפשר למצוא מידע על מהי דימנציה, איך מאבחנים אותה, וכן זכויות ושירותים, לצד מוקד טלפוני ייחודי".
ד"ר סגל מספרת על תוכנית "גשר לבריאות", המיועדת לליווי מאושפזים מהרגע שבו הם משוחררים לביתם: "אנחנו יודעים שהאירוע האשפוזי הוא אירוע משמעותי, ופעמים רבות מוביל לירידה תפקודית נוספת. לאחר שחרור אנחנו מזמינים את המטופל לביקור נוסף, יזום מצידו בקופת החולים, לצורך מעקב. לשם כך הקמנו את תוכנית 'גשר הבריאות' למניעת התדרדרות. אנחנו בונים לכל אדם כל אדם שמשתחרר מאשפוז תוכנית 'התערבות'. אחרי כל טיפול אנחנו מתקשרים באופן אישי ומזמינים את אותו אדם להגיע ולבנות יחד תוכנית טיפולית להמשך".
הגיל השלישי, צילום: pixabay
"האויב שמסתתר היא הבדידות"
במאוחדת יודעים להגיד שאחד האתגרים הכבדים ביותר הוא לאו דווקא פיזי, כמו נפשי. הבדידות יכולה להכאיב לאדם מבוגר באופן שדורש טיפול בדיוק כמו לכל מחלה אחרת. ד"ר סגל מציינת כי בזמן המלחמה בקופת החולים קיבלו משאבים שאפשרו להם לתת מענה פרטני לקשישים מבודדים תחת איום הרקטות, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים: "במהלך מלחמת חרבות ברזל קיבלנו משאבים ממשרד הבריאות שיועדו לעזרה במרחב האזרחי, בדגש על בני ה- 65+. יצרנו דשבורד דיגיטלי בעל יכולת לאיסוף והצלבת נתונים, ששיקף לנו באופן מסודר משאבים סוציאליים ואופציה להתאים אותם לאנשים ספציפיים. כך למשל, אדם זקן וערירי שחי לבדו בנהריה תחת איום הטילים - אפשר לזהותו ולהרים אליו טלפון. אנשים מבוגרים הכי זקוקים לנו - בשביל זה יש לנו כלי תחקור דיגיטליים".
ד"ר סגל וקום מדגישים את אתגרי האיתנות והשבריריות העומדים בדרך לחיים טובים לבני הגיל השלישי. בין המוגבלות הפיזית, הפערים החברתיים ומתן מענה לקשישים הנתונים בעוני, מומחי מאוחדת מבטיחים כי לא מדובר במשימה בלתי אפשרית. מבחינתם, זוהי שליחות.
יכולים להיות חיים טובים לבני הגיל השלישי?
"כמובן, אין בכלל ספק", קום קובע בנחרצות: "יש המון מה לעשות. אנחנו קמים בבוקר וזאת השליחות שלנו: החלום שלי הוא לראות אנשים במדינת ישראל מחזיקים את ההגה בידיים ומסתכלים קדימה, לעבר העתיד. זה לגמרי נמצא ביידים שלנו. צריך להשקיע וליזום באופן אקטיבי בשביל תוחלת חיים בריאה, אבל כל מה שצריך הוא להבין את זה מבעוד מועד ולקבל החלטה".