האם יש הגבלה על פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ?
החוק קובע תקרה מקסימלית של פיצויים עבור "כאב וסבל" של אדם שנפגע בתאונת דרכים, אולם תקרת הפיצויים עבור "כאב וסבל" לא חלה לעניין פיצויים בגין ההוצאות הרפואיות וההוצאות עבור עזרה שהנפגע יזדקק לה בפעולות היום יום.
אי לכך, עורך דין תאונות דרכים המגיש תביעות עבור הלקוחות שלו, חייב להעריך נכונה את גובה הפיצוי מראש ובטרם הגשת התביעה, זאת מפני שתביעות בבית משפט השלום מוגבלות לסכום של 2.5 מיליון ש"ח ובמקרה שהוגשה תביעה לבית המשפט השלום ובסופה התברר כי ההוצאות של הנפגע עלו על סכום זה, בית משפט השלום לא יהיה מוסמך לפסוק את הסכומים העולים על הסך הנ"ל.
כיצד מחשבים פיצויים לאדם שנפגע בתאונת דרכים ונותר משותק ?
הלכת אקסלרד (ע"א 3375/99 אקסלרד נ' צור שמיר) היא ללא ספק קו מנחה בשאלה: כמה מקבלים על תאונת דרכים קשה ?
בפרשת אקסלרד קבע בית המשפט העליון קווים מנחים לפסיקת פיצויים בגין עזרת הזולת במקרה של נכים קשים, שאיבדו כליל את כושר ניידותם.
הלכת אקסלרד ניתנה בעניינו של נפגע בתאונת דרכים אשר סבל מקוודרופלגיה מלאה ספסטית מתחת לחוליה C4, נכות בשיעור של 100%, משותק בכל ארבע גפיו, בלא שליטה על הסוגרים ואשר לא נפגע מבחינה שכלית. בית המשפט העליון העריך כי הפעילות הממשית בעזרה לתובע הינה כ- 3.5 - 4 שעות ביום, וביתרת הזמן נדרשת השגחה בלבד ומי שמבצע את ההשגחה יכול לבצע באותו זמן את עבודות הבית.
קביעת הסכום בעניין אקסלרד לוקחת בחשבון הוצאות שונות לרבות צרכי המחייה של המטפל שיתגורר בבית התובע ושכרו של מטפל מחליף. מדובר במקרה שבו העזרה הנדרשת בפועל הינה של מספר שעות בודדות ביממה, כפי שעולה גם מתצהירו של התובע בו פירט את סדר יומו והטיפול בו. ביתר שעות היממה נדרשת השגחה בלבד.
כיצד מחשבים את צרכי הסיעוד של אדם הרתוק למיטתו ?
נקבע כי בדרך כלל יסופקו צרכי הסיעוד של נפגע קשה הרתוק למיטתו בהתמלא התנאים הבאים: יהיה עובד זר אשר יתגורר עמו ויספק את כל צרכי הסיעוד שלו, הן עזרה בפעולות היומיומיות, והן עזרה בעבודות הבית ככל הנדרש. עובד זה גם ילווה אותו בניידותו, ובמקרים שנדרש שיהיה לו רישיון נהיגה ניתן לנסות להבטיח את הדבר. יהיה עובד מחליף, ישראלי, אשר יחליף את העובד הזר בסופי שבוע ובימי העדרות שלו מן העבודה. בהתחשב בסיכון שבמשך פרקי זמן מסויימים לא יימצא עובד זר, או שתהיה הגבלה על הבאתם של עובדים זרים ארצה, או שעלות העסקתם תגדל, יש להוסיף לסכום העלות של הסיעוד סכום אשר יבטא סיכון זה. כן יש לקחת בחשבון, שלעובד אשר יתגורר עם הנפגע יש לספק מקום מגורים בבית הנפגע, וכן שעל הנפגע לשאת בעלות צרכי היומיום של העובד, כמו מזון, מים, כביסה וכיוצא באלה.
בית המשפט העליון, סבר שאדם אחד יכול לבצע את כל הפעולות להן התובע זקוק וכן לדאוג לעבודות משק הבית. בית המשפט העליון קבע, כי יש לצאת מהנחה שניתן וראוי בדרך כלל להעסיק עובד זר בסיעוד של הנפגע שיתגורר עמו וילווה אותו בניידותו. בהערכת סכום הפיצוי נלקח בחשבון הצורך בעובד מחליף, ישראלי, שיחליף את העובד הזר בסופי שבוע ובימי היעדרותו, וכן נלקח בחשבון הסיכון שלעיתים לא יימצא עובד זר או שעלות העסקתו תגדל וכן את הצורך לשאת בעלות צרכי היומיום של העובד הזר. בפרשת אקסלרד קבע בית המשפט העליון כי הפיצוי בגין עזרת הזולת יעמוד על סך של 12,000 ₪ לחודש. לכך יש להוסיף מגוון רחב של פגיעות ומוגבלויות בתחום הקוגניטיבי והשכלי.
האם שיטת חישוב זו מחייבת את בתי המשפט ?
הרף שנקבע בעניין אקסלרד נתון לבחינה קונקרטית בכל מקרה ומקרה על פי אופי הפגיעה וצרכי הנכה ולכן חשוב להבהיר כי הפיצוי שנקבע בעניין אקסלרד נועד לשקף את הצרכים הטיפוסיים של נכים קשים הסובלים מנכות כגון קוודרופלגיה, הזקוקים לסיעוד ולעזרה במשך כל שעות היום. ברי כי בכל מקרה ומקרה ייתכנו מאפיינים ספציפיים באופי העזרה, אולם כל עוד המסגרת הכללית של העזרה מתאימה להנחות של עניין אקסלרד, הנטייה תהיה שלא לסטות מהסכום שנקבע שם, לכאן או לכאן, כאשר הלכת אקסלרד משמשת מעין מצפן וקו מנחה באשר לגובה הפיצוי.